בשנים האחרונות (מראשית שנות ה-90) הלכו הותעמו המחלוקות והביקורות על ניתוח היסטורי המקובל של התהוותה היישוב היהודי ומדינת ישראל. זה בעיקר נכתב על ידי סוציולוגים. מדובר על מאבקים עזים שניתן לחלקם לשני סוגי מחלוקות: 1.סוג ביקורת אחד נובע מויכוחים פרדיגמטיים. 2. אפילו אנשים שבאים מאותה פרדיגמה יש מחלוקת על תכנים, פרשנות של אירועים.
המשותף בכל אופן לגישות הממסדיות ולגישות הביקורתיות זו הטענה שהתקופה הטרום מדינתית זו התקופה הפורמטיבית של החברה הישראלית- התק' בה עוצבה החברה בישראל.
היסטוריוגרפיה- האירועים אינם אוביקטיביים אלא הם תוצאה של יחסי עוצמה בתקופת זמן מסויימת. היסטוריה מעוצבת על ידי אותו דור בו מתרחשית האירועים מתוך כוונה להשפיע על התודעה של הדורות הבאים. יש לזכור תמיד שאין זה אוב' אלא תוצר של מאבקי עוצמה בין תפיסות וגישות. סביב נושא ההיסטוריוגרפיה ניתן לדבר על כמה מחלוקות שבהם יתבררו המאבקים האלו:
מקום האידיאולוגיה הציונית- הויכוח על המקום של האידיאולוגיה הציונית. ההיסטוריוגרפיה האקדמית שנלמדת בביה"ס, ניתנת לסיכום במשפט הפותח את הספר של הורוביץ וליסק: "ישראל היא תולדה של תנועה אידיאולגית שיצרה קהילה שהפכה למדינה". ראיית החברה כפרי התנועה הציונית. אותה תנועה שדיברה על לאום כבסיס משותף, שיצרה מוסדות ועבדה על הקמת המדינה. אם ניקח טענה זו וננסה להבין מה משמעותו נראה שמה שמניע את ההיסטוריה אלו ערכים, איד' שמביאים לבניית מוסדות שהופכים לארגונים מדיניים. על כך יש מחלוקת גדולה- למשל חוקר בשם יונתן שפירא כתב ספר שנקרא אחדות העבודה בו הוא טוען שמה שבנה את החברה זו לא איד' אלא המאבקים בתוך האליטה פוליטית של תנועת העבודה (מפא"י). מאבקים אלו בתוך תנועת פועלים בנו מוסדות שהיוו בסיסי להקמת החברה בישראל.
גישה אחרת היא הגישה של ברוך קימרלינג– מתייחס לציונות כתולדה של הסכסוך. מאבק בין קהילות יהודית ופלס'. הוא מציע לנתח את ההיסטוריה של החברה המונחים של תנועה קולוניאלית. חברה של מתיישבים שעיצבו עצמם לא על סמך איד' , לא על סמך מאבקים פנימיים באליטה אלא על סמך קונפ' עם הקהילה הפלס' בישראל ויותר מאוחר מאבקים עם מדינות ערב. הוא לוקח את המאבק על הקרקע בתק' הטרום מדינתית (המאבק העיקרי של אותה תק') ומראה שהאוכ' המהגרת של היהודים, כדי להגיע לדומיננטיות הם היו צריכים לרכוש קרקעות. הרכישה היתה מהון יהודי. אלמנט נוסף הוא אלמנט ההתיישבות. מייד אם יש התיישבות נולד הצורך להגן על הישובים האלו- נולד הצורך בכונחות. משולש האמצעים של הציונות- רכישה, התיישבות וכוחנות. רכישה הוחלפה בהשתלטות לאחר קום המדינה. ניתן לנתח את כל ההיס' מנקודת מבט זו והיא תיראה לגמרי אחרת. דוגמא נוספת של אותו סגנון ניתוח: שפיר– חוקר של החברה הישראלית שהתמקד בעלייה הראשונה ושנייה. העליות הפורמטביות. מדובר לדעתו בתנועה קולוניאלית שהצליחה להשיג מטרותיה למרות שבשונה מכל קולוניה אחרת לא היתה מדינה, היו משאבים קטנים אך הם הגיעו להישגים מדהימים. מה ההישגים האלו? בציונות מדברים על מושגים כמו קיבוץ, מושב, כיבוש העבודה העברית. מושגים שמולבשת עליהם איד'. מה המשעמות של מושגים אלו? הסדרים אלו (קיבוץ מושב) היו אמצעים של אותה תנועה קולוניאלית, צינות, שביקשה להשתלט על הארץ בעיקר על העבודה ועל הרקרע. עלייה ראושנה מורכבת ממהגרים שהוקמות מושבות באופן דליל שהתבססו על עבודה ערבית. מחכתחילה מדובר בגל הגירה שלא היה להם נסיון בגידול ענבים ותבואות ולכן גייסו עובדים ערבים זולים. אז מגיע העלייה השנייה- אנשים חסרי כישורים הנמצאים בתחרות בשוק העבודה עם הערבים. ברור שעולי העלייה הראשונה העדיפו להעסיק פלס' בגלל שאיפות יומרניות וחוסר נסיון של חלוצי העלייה השנייה. החלוצים של עלייה שניהה מפתחים מנגנונים שכל מטרתם היא להוציא פלס' משוק העבודה, זאת ע"י פיתוח מושגים כמו כיבוש העבודה- כיבוש מהערבים. הם מקימים גם צורת התיישבות כמו קיבוצים ומושבים שהם אינם נפרדים ומבודדים אלא כדי להתקיים אתה חייב להרחיק את הפלס', המאבק הופך לאומי בין 2 תנועות. היסטוריה מובנת אחרת לחלוטין בעצם הבחירה במסגרת פרדיגמטית שונה.
בניגוד לנלמד בביה"ס יש הסברים אלטרנטיביים ואין אמת אחת.
תפקיד המנדט- הגרסה המקובלת בהיסטוריה מסתכל אל תוך התנועה הציונית וביעקר מה שקורה בתוך האליטות של הישוב היהודי ומתעלמת מהגורמים שלהם היתה השפעה מכרעת על כל תוק' לפני הקמת המדינה. היטוריוגרפיה מתערלמת בין השאר מתפקיד המנדט הבריטי.
למנדט היו השפעות דרמטיות שיש לעסוק בהן:
א. הוא איפשר הגירה, הוא איפשר ייבוא הון.
ב. אופי השלטו המנדטורי- הבריטים לא שאפו להתערב יתר על המידה ולהשקיע משאבים בקולוניות השונות. זה הי סוג קולוניאליזם לא מתערב שנבע מתפיסת עולם ליברלית. אי התערבות מהווה מנגנון חשוב להפעלת עוצמה. שחקנים מסויימים מביאים לכם שסוגיות כלל לא יעלו לדיון. העובדה שהבריטים אפשרו לארגן חיים פוליטיים פנימיים פעלה לטובת היהודים. היות והם היו מאורגנים יותר הם יכלו באי התערבות הבריטים לנצל אותה יותר טוב מהפלס'. יחד עם זאת, הבריטים לא רצו להערב אך היו צמתים היסטוריים שהם כן התערבו והיה לזה השלכה גדולה- למשל השלטת השפה העברית. היה הויכוח באיזה שפה לדבר: האם ביידיש, או בגרמנית שנתפסה כשפה תרבותית ומדעית, קבוצה קטנה רצתה לדבר בעברית. עברית היתה שפה של ספר ולא של דיבור. כמו כן, החליטו לאמץ הגייה ספרדית וכעת היו צריכים לדבר בהגייה חדשה לחלוטין (עולים מאירופה) ולכן מספרים על מאבק איד' של מאבק על שפות. אלמלא הבריטים לא היתה ופכת השפה העברית לשפה של המרחב הציבורי. ב-1922 כשהבריטים קיבלו תא המנדט על הארץ הם קבעו שיהיו שלוש שפות רשמיות" עברית, אנגלית וערבית. זו ההחלטה שמיסדה את השפה העברית. כל המסמכים למשל יהיו בשלוש שפות רשמיות. השפה העברית נכפתה על היישוב. דוגמא נוספת לפעולה בריטית: בתק' של כיבוש הארץ, הבריטים, מתוך שיקולים אסטרטגיים בנו מבני ציבור וכבישים בתק' של הרברט סמואל. זה חשוב לעניין הזה כי בשכות העבודות האלה, גל העלייה השלישית הועסק ע"י הבריטים. דוגמא נוספת- יושמת הבריטים להקמת הפלמ"ח. אם זה לא היה קורה לא היו עומדות לרשות צה"ל יחידות מוכנות. הבריטים בדר"כ לא התערבו אך לכמה החלטות היתה שפעה גדולה ממנה התעלמה רוב ההיסטוריוגריפה הציונית.
עולים או מהגרים- בנראטיב הציוני המהגרים בא"י מכונים עולים. בקרב העולים יש מדרג והיררכיה. יש עליות שיש להן מספר (ראשונה עד חמישית) זה אומר שאלו העליות המיוחדיות- עליות איד'. מי שבא אח"כ אלו באו מסביות דתיות ומשיחיות. גם אם הולכים עם הנראטיב הציוני, יש גם מדרג בתוך העליות עם המספר. למשל, עלייה 4 ו-5 לא נתפסות כאיד'. בישיבת מועצת מפא"י בעקבות עלייה 3 אומר בן גוריון שהציונות הפכה לתנועה מהגרים מבקשי הצלה המונית. ניקח את העלייה שנחשבת הכי איד' ונבחן האם מדובר בעלייה או בעצם בהגירה. נכתב לאחרונה ספר של גור אלרואי- אימגרנטים. הוא חוקר את העלייה השניה ומראה שרק אלף 2000 איש היו עולים. מתוך 30 אלף. רוב האנשים הגיעו מאותם סיבות שיהודים היגרו למקומות אחרים והגיעו לכאן כי לא היה מקום במקום אחר. הדבר המעניין לגבי העולים באמת הוא שהיתה להם תודעה היסטורית מאוד מפותחת. הם היו עסוקים מרגע הגעתם ברישום ההיסטוריה. הם עסקו בסיפור ההיסטוריה ותיעודה. קבוצה קטנה מאוד שהיתה להם תודעה היס' יצרה תודעה לגבי כל העליות מה שיצר הבדלים מאוד משמעותיים לגבי חלוקת משאבים. אם אתה בן של עולה בעליות הראשונות יש לך זכות אבות. זה אומר שהיות ואתה אוכ' טובה במיוחד מגיעות לך אדמות למשל.
פיריודיזציה- איך מחולק הזמן ההיסטורי? כל חלוקה היא שרירותית ומשרתת אינטרסים של קב' מסויימות. החלקוה של העליות היא לא מקרית אלא מכוננת, היא פרי התודעה של מיש הגיע באותה תקופה וראו הבדלים וייחודיות לעליות. בתור חוקריםשמסתכלים על העבר אנחנו לא מחוייבים לקבל כמובן מאליו את אותן חלקות. המחקר ההיסטוריה מראה שזה היה שרירותי לחלוטין לחלק בין עלייה שלישית ורביעית. אנחנו ניסינו לדבר על גל כקיים כל פעם בתקופה אחרת אך יש לשאול את מי משרתת החלוקה הזו?
הדרה : יהודי המזרח (המזרחים)- מחד, כשקוראים את ההיסטוריה יש לך א-הדרה. אתה מציין לחיוב את התורמה של קב' חברתיות מסויימות מאידך אתה עושה הדרה ומוציא קב' אחרות. כאן הויכוח הוא על התרומה של מי שנקראים מזרחים. אין באמת מושג כזה של מזרחים עד אמצע שנות ה-70, דיברו על תימנים, ספרדים אך לא מזרחים. ברור שרוב המהגרים באו מאירופה ורוב מי שתרם להגירה הם אשכנזים והמזרחים שוליים. יש כאן התעלמות לא מקרית, היתה כאן כוונה להתעלם מקב' מסויימות. למשל, התעלמות מהתימנים של עלייה שנייה. היתה להם חשיבות בכיבוש העבודה. יצחק בצלאל- בניגוד לדימוי המקובל של התנועה הציונית, התרומה של הספרדים היתה משמעותית. למשל אליעזר בן יהודיה שהיה מחייה השפה העברית. מתברר שכבר ב-1870 היה בירושלים ביה"ס שנוהל ע"י ניסים בכר. ביה"ס שהתנהל בשפה העברית והוא לימד את אב"י את הוראת העברית. הטענה היא שיש כאן א-הדרה של קב' מסויימות והדרה של קב' אחרות. ספרי היסטוריה שנכתבו עד שנות 2000 מזרחים ממלאים 2-3 אחוז מכל הטקסט. יש לזה משמעויות של הון תרבותי שמתרגם להון פוליטי. אתה יכול לומר שהיות וקב' השפיע יותר מגיע לה יותר. יש לזה משמעויות פוליטיות וריבודיות שישפיעו על השיח בישראל.
חזרה אל: החברה הישראלית – סיכומים
כדאי לקרוא גם אודות נרטיב פוליטי
