כיבוש השפה העברית:
-החשיבות של כיבוש השפה העברית:
1. השפה עזרה לתקשר בין הקבוצות השונות של היהודים שעלו מאירופה.
2. השפה חיזקה את הקשר לארץ ישראל.
3. השפה הייתה גורם חשוב להתחדשות העם היהודי.
הקשיים בהחייאת השפה העברית
1. מחסור במורים ובספרים עבריים.
2. קושי במציאת מילים וחידוש השפה משום שלא השתמשו בה כשפה יומיומית במשך כ2000 שנה.
3. היישוב הישן ראה בשפה העברית כשפת קודש.
ההתמודדות עם הקשיים והפעולות לביסוס השפה העברית:
התנועה הציונית ראתה קשר ישיר בין השפה העברית לבין ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והאמינה כי זהו תנאי חשוב לפיתוח היישוב היהודי.
א. הקמת בתי ספר עבריים- בית הספר הראשון היה בית-ספר "חביב" (1887) בראשון לציון. היו בו מורים עבריים ושפת ההוראה הייתה עברית ואפילו הספרים הראשונים שנכתבו ע"י המורים היו בשפה העברית. לאחר מכן הוקמו עוד מוסדות חינוך כגון: הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, בצלאל בירושלים וכו'.
ב. הקמת הסתדרות המורים (1903)- זהו ארגון מורים עבריים בא"י. הוא ניהל את מלחמת השפות (1913) בטכניון בחיפה.
ג. מלחמת השפות (1913)- מלחמת השפות הייתה ריב בין נציגי "חברת עזרה" לבין הסתדרות המורים וציוני א"י. המלחמה הייתה סביב שפת ההוראה בטכניון בחיפה כאשר הציונים והסתדרות המורים טענו כי השפה העברית בשלה לשימוש בכל תחומי החיים, כולל הוראה, בעוד שנציגי "חברת עזרה" טענו כי השפה דלה וחסר בה מושגים שדרושים להוראה ורצו שילמדו בשפה הגרמנית. הציונים והסתדרות המורים התנגדו לכך וניהלו מאבק על מנת שילמדו בשפה העברית. המאבק זכה לתמיכה רבה ובכך ניצחה השפה העברית. התוצאות היו:
*השפה העברית הוכרה כשפת הוראה בטכניון.
*קמו מוסדות חינוך חדשים בעלי שפת הוראה עברית.
*השפה העברית חלחלה לתחומים שונים ביישוב היהודי.
ד. עיתונים עבריים- כגון: הצבי, לבנון וכו'. כל מפלגה פרסמה עיתון משלה ושלחה אותו ליהודי הגולה, מה ששמר על קשר ועדכונים בין הצדדים. בנוסף החלו לכתוב ספרים בעברית (ש"י עגנון) ומורים החלו לכתוב שירים עבריים (רחל).
ה. החייאת השפה העברית ע"י אליעזר בן-יהודה:
אליעזר בן-יהודה עמל רבות להחייאת השפה העברית. פעולותיו היו:
*המצאת מילים חדשות כגון: עגבנייה, אופניים, ממחטה וכו'.
*הוצאת מילון עברי.
*הקמת הועד העברי ללשון שהפך להיות האקדמיה העברית ללשון.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
