את המונח "מילה מנחה" טבע הפילוסוף היהודי מרטין בובר.
הגדרה של מילה מנחה על פי בובר: "מילה מנחה היא מילה או שורש לשוני החוזרים בתוך טקסט או רצף טקסטים או מסכת טקסטים חזרה רבת משמעות. המתחקה אחר חזרות אלה משמעות אחת של הטקסטים מתפענחת או מתבהרת או מכל מקום, מתגלית לו ביתר שאת. חזרה זו, כאמור, אינה מחויבת דווקא להיות של אותה מילה ממש, אלא גם של שורש המילה החוזר ונשנה."
המילה המנחה היא כלי להביע משמעות מבלי לומר את הדברים במפורש.
"ויאמר" היא מילה מנחה רק בסיפור הבריאה כי רק שם יש לה משמעות.
בסיפור מגדל בבל יש 7 מילים מנחות שמקשרות בין העלילה האנושית (פס' א-ד) לעלילה השמימית (פס' ה-ט) :
- פ.ו.צ (נפוץ- ויפץ)
- 2. (עיר) מגדל
- 3. ב.נ.ה
- 4. ש.ם (שם- משם, שמה)
- 5. א.ר.ץ (כל הארץ שפה אחת- הכוונה לתושבי הארץ, פן נפוץ על פני הארץ- על פני כל הארץ- הכוונה לפן הגיאוגרפי, שפת כל הארץ),
- 6. ש.פ.ה,
- 7. ה.ב.ה
מילים אלו, ע"פ בובר, המאחדות את שתי העלילות, והקטע מתחיל ומסיים ב"כל הארץ"- חוצפת כל הארץ מחייבת את הפורענות שבאה עליה כנגד תנועה חוצפה שמלמטה, באה תנועה אדירה שמלמעלה.
בראשית פרקים כ"ה- ל"ג– בפרק כ"ז, מופיעות כל המילים המנחות בסיפור של גניבת הבכורה של יעקב מעשיו. ישנן 4 מילים מנחות:
- 1. ברכה (יצחק מברך את יעקב),
- 2. בכורה (גנבת הבכורה, בנך בכורך, לפני הבכירה..),
- 3. מרמה (הבכורה נלקחה במרמה),
- 4. שם- יעקב (עשו אומר על יעקב- ויעקבני זה פעמיים). בפרק כ"ט- יעקב עושה הסכם עם לבן על רחל ובסוף מקבל את לאה. בפרק ל"ג, יעקב אומר לעשיו- קח נא את ברכתי אשר הובטח לך. בפרק זה, שמו של יעקב שונה לישראל, במאבק עם המלאך, לפני שהוא נפגש עם עשיו. יש פה משהו סמלי- השם יעקב מזכיר את המרמה שעשה.
3 תחנות בתחילת ספר בראשית– אדם, אבי האנושות, נוח, אבי האנושות המתחדשת לאחר המבול, אברם- אבי המונותיאיזם.
לתולדות האנושות כולה הקדיש התנ"ך 11 פרקים. מסוף פרק י"א עד פרק כ"ה נעסוק בסיפורי אברהם (14 פרקים)- מכך ניתן לראות את חשיבותו של אברהם.
חזרה אל: אמצעים אמנותיים במקרא
