בראשית, פרקים י'-י"א- סיפור מגדל בבל:
בראשית פרק י' מפרט את תולדות בני נוח- 10 דורות עברו מאדם ועד נוח. הכתוב מתאר את בני נוח והעמים שיצאו מהם. אנשים התפזרו בעולם וכתוצאה מכך התפתחו לשונות שונים בעולם.
פס' ח'- "וכוש ילד את נמרוד" והוא הפך לגיבור בארץ, "ותהי ראשית ממלכתו בבל.." הוא הקים את ממלכתו בארץ שנער, שם הם בנו את מגדל בבל ואלוהים בלל את השפות. נמרוד היה מנהיג דור הפלגה.
בראשית פרק י"א– פס' א'-ט': החלוקה הפנימית של יחידה זו- 1. פס' א'- ד- מתארים את מעשי בני האדם עלי אדמות- החטא. (ניתן לחלקם גם לפס' א'- אקספוזיציה ולפס' ב-ד'- החטא.) 2. פס' ה' עד ט'- תגובת אלוהים מלמעלה- העונש, סיכול התוכניות שלהם.
בקטע הראשון יש הרבה ביטויים חוזרים, מקשרים בין שני הקטעים- מגדל, שפה, נפוץ.
מה היה חטאו של דור הפלגה שבגללו מנע אלוהים את ביצועם? שתי תפיסות עיקריות- 1. מדובר בחטא הגאווה, ההיבריס- רצו להגיע לשמים ולהיות כאלוהים או להחליפו. 2. חטא דתי
התנ"ך לא חשף את מחשבותיהם לא סיפר מה היה כוונותיהם בבניית המגדל.
לפני מגדל בבל הייתה שפה אחת- כולם הבינו זה את זה, "ודברים אחרים"- אותם המחשבות, אותה הכוונה- ע"פ רבי יוחנן– "שאמרו דברים חדים (חריפים) על ה' אלוהינו ה' אחד"- הם דיברו נגד אלוהים וגם נגד אברהם שכנראה כבר נולד. הם אמרו לא כל הימנו (ממנו, מאלוהים) לבור (לבחור) לו את העליונים (השמים) וליתן לנו את התחתונים (הארץ), אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו וניתן חרב בידה ותהא נראית כאילו עושה עימו מלחמה".
"שפה אחת ודברים אחדים"- בראשית רבה: אחת לאלף ותרנו שנים הרקיע מתמוטט, בואו ונעשה סמוכות.- הם חישבו את השנים שעברו מאז המבול וחשבו שהמבול עלול לחזור שוב ולכן צריך לעשות לשמים תמיכה כדי שלא יהיה מבול- הם בעצם נלחמים באלוהים, בטבע. הם תפסו את המבול כתופעת טבע ולא כעונש דתי.
ע"פ הירש– בני אדם משקיעים את כל כוחם ומרצם בחומריות. האדם הבודד הלך לאיבוד על חשבון התפתחות הכלל.
"אם נפל אדם ומת לא היו שמים את לבם עליו ואם נפלה לבנה היו נופלים ובוכים…"- לבנה הייתה חשובה להם יותר מחיי אדם.
ע"פ איבן עזרא, הרשב"ם, בני הדור הזה לא היו כל כך טיפשים שהם יחשבו שצריך לבנות לשמים תמיכה, הם בעצם רצו לבנות עיר גדולה למושבם ולבנות מגדל גבוה כפרסום עולמי לעיר- גאווה. "וה' לא יעץ כן והם לא ידעו"- מדובר לא רק בחטא מוסרי, אלא גם בחטא דתי- הם רוכזו במקום אחד ואלוהים לא אהב זאת כי הם עברו על צו "פרו ורבו ומלאו את הארץ"- האדם נועד ליישב את הארץ כולה.
עיקר חטאו של דור הפלגה היה דתי ואילו עיקר חטאו של דור המבול היה מוסרי- חברתי (גזל).
עונשו של דור הפלגה – פיזור על פני כל הארץ ובלבול של השפות שלהם ואילו עונשו של דור המבול היה מבול, הרס. כשמשווים בין החטא לעונש אנו רואים שדור המבול קיבל עונש כבד בהרבה מדור הפלגה, למרות שחטאו של דור הפלגה היה אולי חמור יותר.
ע"פ רש"י– "וכי איזו קשה של דור הפלגה או של דור המבול? אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להילחם בו. ואלו נשטפו ואלו לא אבדו מן העולם. אלא שדור המבול שהיו גזלנים הייתה מריבה עימם ואלו היו נוהגים אהבה ורעות שנאמר שפה אחד ודברים אחדים. למדת ששנוא המחלוקת וגדול השלום."
חזרה אל: אמצעים אמנותיים במקרא
