גלי המהפכות (הקוראות לליברליזם ודמוקרטיזציה) בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-19:
– גלי ההפיכות יהיו בעלי תנועה קבועה: מדרום לצפון וממערב למזרח.
- ראשית שנות ה-20 של המאה ה-19: ישנה דרישה לליברליזם, בעיקר באגן הים התיכון, בשלושה מרכזים: ספרד (1820) נאפולי (1820) יוון (1821). ליברליזם משמעו שהמעמדות הפועלים מבקשים להשתחרר מהפיאודליזם (אזורים של חקלאות). אי השקט בספרד ילחץ גם על הקולוניות הרחוקות בדרום אמריקה ויסמן את תחילת נסיגתה של ספרד מן היבשות, נסיגה שתסתיים רק בסוף המאה ה-19.
- 2. ראשית שנות ה-30 של המאה ה-19: גל הפיכות משמעותי המסמל בצורה ברורה את סילוקה של האריסטוקרטיה והעברת הכוח לבורגנים. עדיין קיימים בתי מלוכה. גל זה מקיף את: חלקים מהנסיכויות הגרמניות, איטליה, שוויץ, פולין. ספרד ופורטוגל הנתונות במלחמת אזרחים שהן המשך גל ההפיכות הקודם. הרעיון המהפכני יוצר מצרפת החוצה! הקו המשותף היחיד בין ההפיכות: דרישות של נתינים מן המשטרים. אופיין של הדרישות שונה ממקום למקום.
גלי הפיכות עיקריים, שנות השלושים של המאה ה-19:
צרפת: שבה למונרכיה חוקתית. מורדים מביאים אי אמון בהנהגה ומנסים להפיל את החוקה ודורשים דמוקרטיזציה, שותפות של אזרחים בהחלטות והליכים מדיניים וזכות בחירה לכולם. חלק מהמורדים נשלחים לכלא שרק מהווה חממה לפיתוח רעיונות מהפכניים. הישגים משמעותיים – רק ב-1848.
בלגיה: נמצאת תחת שליטה הולנדית. הם מורדים בהולנד וזוכים לעצמאות ב-1831. השינוי הוא לאומי באופיו, אך השינוי הכלכלי מרחיק לכת, מעתה בלגיה היא המובילה היבשתית בסלילת מסילות ברזל ותהפוך לצומת התעבורה הראשי של אירופה. (לאומיות מוליכה לכלכלה).
הנסיכויות הגרמניות: דרישה להטלת מכסי מגן על סחורות אנגליות. כתוצאה מכך יש התחלה של התארגנות חוצת גבולות. ב-1819 הם מקימים את איחוד המכס הפרוסי המשמש בסיס לארועים בצפון גרמניה. יצירת האיחוד בעל מכנה כלכלי לשם יעול הכלכלה, בסיס לאיחוד לאומי מלא. עד 1870 –גרמניה מאוחדת. (כלכלי מוליך ללאומיות)
אנגליה: הליברליזם באנגליה הוא בראש וראשונה כלכלי. דרישות מבעלי ההון המבקשים להגן הונם. יש עיור, ביטול עבדות וסחר בעבדים (1830), חקיקית חוקים סוציאליים(הגבלת גיל מינימום לעובד, דירוג שעות עבודה).
ספרד: 1808 פלישת צרפתים לספרד. העם הצרפתי מורד נגד הכיבוש הצרפתי. 1812 – צרפתים עוזבים וספרד מכריזה על חוקה ליברלית – ספרד לאומית.
אמריקה הלטינית: 1810 – כל מדינות אמריקה הלטינית (ממקסיקו ועד ארגנטינה) מכריזות מרד נגד הספרדים. עד 1830 משתחררים דרום ומרכז אמריקה והופכות לריבונויות לאומיות.
התקוממויות אתניות: נסיכויות איטלקיות מהצפון דורשות לסלק את השליטים הזרים מאוסטריה.
בפולין – מרידות נגד הצאר הרוסי השולט.
