הרמב'ם:
כיצד שבים בתשובה לפי הרמב"ם?
- עזיבה מעשית של החטא.
- החלטה שלא לחזור אליו.
- צער וחרטה על העבר – על עשיית החטא, בצורה כזו שיהיה ברור שלא יחזור אליו ("שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה") .
- וידוי – על כל חטא שהאדם חטא הוא צריך לומר בפיו: ה' חטאתי ועשתי כך וכך, ואני מצטער מתחרט על כך, ולעולם לא אחזור על כך.
גם בחטאים שבין אדם לחברו, מלבד התשלום והסליחה מהחבר, צריך להתוודות לה'.
התשובה ויום כיפור מכפרים רק על חטאים שבין אדם למקום, אך חטאים שבין אדם לחברו אינם נמחלים ללא החזרת הממון שחייב לחברו, ובקשת סליחה מחברו. ואם החבר אינו סולח, צריך לשלוח אנשים שידברו על ליבו שיסלח.
אסור לאדם להיות אכזרי ולא לסלוח.
הרב קוק
לפי הרב קוק החטא הוא לשכוח את עצמך ואופייך, וללכת אחרי דברים שאינם מתאימים לך. משמעות התשובה היא שאדם חוזר אל עצמו ונשמתו. ואם האדם חוזר אל עצמו, הוא חוזר גם אל ה' באופן טבעי.
הרב שטיינזלץ
התשובה נבראה עוד לפני העולם, עוד לפני שהיו בכלל חטאים, וזה מלמד אותנו שהתשובה איננה רק תיקון העבירות, אלא היא דבר משמעותי הרבה יותר – היא עזיבת תפיסת החיים הפרטית והאגואיסטית, ושיבה אל ה', אל חיים גדולים וקשורים יותר אל עם ישראל וה'. יכול אדם לשמור מצוות ולהישאר פרטי ואגואיסטי – התשובה מחזירה אותו לקשר עם ה'.
הרב פיינשטין
אדם שגנב, ורוצה לחזור בתשובה, ואיננו יודע ממי גנב, צריך לעסוק בצורכי רבים – הוא צריך לתרום כסף לדברים ציבוריים. ואם אינו יודע כמה גנב, צריך לתת לצורכי רבים כמות כזו שוודאי תכסה את כל הספיקות.
גם אם גנב גניבה כשהיה ילד ועדיין הגניבה בידו, צריך להחזירה. ואם אבדה או נגנבה כשהיה קטן, פטור מלהחזיר, אך אם אחרי שגדל מכר את הגניבה או השתמש בה, צריך לשלם כסף במקום החפץ שגנב, וגם אם זה נגנב או נאבד לו בגלל התרשלותו, חייב לשלם, אך אם זה נגנב או נאבד למרות ששמר עליו בצורה סבירה, פטור מלשלם.
מי שגנב מהוריו, חייב לשלם להם או לשאול אותם אם מוותרים לו על כך, ולא ניתן לסמוך על הסברה שוודאי מוותרים לו, כי הרי אינם יודעים על כך, ולכן לא ויתרו.
בכל מקרה שיודע ממי גנב צריך לבקש גם סליחה על הצער שגרם, מלבד התשלום.
מי שהיה גבאי בית כנסת ללא משכורת, ולקח לעצמו חפצים או כסף עבור עבודתו, ללא ידיעת הבעלים, בוודאי שחייב להחזירו, כי אף אחד לא הציע לו כסף עבור עבודת הגבאות, ולכן זו הייתה גניבה.
הרב עובדיה יוסף
מי שהעליב את חברו ומתבייש לבקש ממנו סליחה, צריך בכל זאת לבוא אליו בעצמו, ולא לשלוח מכתב. אך אם יודע שהשני יסלח יותר אם יעשה זאת בצורה עקיפה, על ידי אדם אחר, וכו', ישלח מישהו אחר, ורק בסוף ילך בעצמו.
מצווה גדולה מאד לבקש סליחה מההורים לפני יום כיפור, כי כבודם גדול מכל אדם, ואין כמעט אחד שלא צריך לתקן משהו במצווה זו. וגם אם לא ביקש, צריכים ההורים לסלוח לו, וכך גם בני זוג. תלמיד צריך לבקש סליחה מרבו.
הרב נחום רבינוביץ
כיצד שבים בתשובה על הרהורים לא צנועים? על ידי עזיבת העניין ושכחתו, והפניית המרץ לדברים חיוביים כמו לימוד וספורט. אסור לאדם לחשוב הרבה ולהצטער על הנושא, כי ככל שחושבים עליו, חוזרים אליו. לכן, ככל שעסוקים בדברים חיוביים ומפנים אליהם את המרץ, כך עוזבים את השלילה הקשורה לתאוות, וככל שעסוקים בצער על השלילה, כך היא מתגברת יותר. (בניגוד לדברים שלא קשורים לתאווה, שם הצער כן עוזר לעזוב את החטא)
חזרה אל: במעגלי ההלכה – סיכומים