"כיכר השוק הומה? על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ועל הדרכים לשיפורו"- ייצוגים בתקשורת. מאת: פירסט ואברהם.
מחקר שנערך בעקבות מכרז לערוץ 2 בו התבקשו המתמודדים לשפר את פניתם לקהלים שאינם נראים באופן תדיר על המסך.
מלאכת הייצוג, מסגרות מדיה והבנייתן:
אמצעי התקשורת הם ציבוריים, פומביים וראוי שתכניהם יתאפיינו בנראות. טבעם זה מסייע בידינו לבנות את תפיסתנו באשר לתהליכים תרבותיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים. המציאות הסמלית בה מתרחש תהליך הייצוג מורכבת מצורות ביטוי שונות, ובכללם סוגות טלוויזיה שונות. תהליך הייצוג כולל סטריאוטיפיים, ונעשה בו שימוש באסטרטגיה של חלוקה בין "נורמאלי" וה"מקובל" לבין ה"לא נורמאלי" וה"אחר". כך מתעוותת "המציאות החברתית" של קבוצות חברתיות, והן הופכות בעל כורחן לדימויי מדיה.
הדיון באופן הייצוג כולל לפחות 3 ממדים:
1. האם הקבוצה מופיעה על המרקע או "מוכחדת" ממנו?- ספירת ראשים. 2. כאשר קבוצה מופיעה על המסך, כיצד מופיעה? מה טיב נראות של האחר? 3. מערכת האינטראקציה שבין חברי קבוצת הרוב לבין חברי קבוצת המיעוט. קבוצה יכולה להופיע חדשות לבקרים על המרקע, אך הופעתה סטריאוטיפית, ולכן היא סובלת מהכחדה סמלית איכותנית. השלב המשמעותי ביותר אך גם בעייתי ביותר, הוא שלב החשיפה של מערכת היחסים שבין קבוצת המיעוט לקבוצת הרוב. מערכת זו "מנורמלת" בחיי היומיום ולכן נתפסת כמהותנית ולא כתוצר של הבנייה תרבותית פוליטית. שלב זה הוא החוליה המקשרת בגלוי בין התכנים לבין מייצריהם.
תהליך המסגור כולל את שיבוצן ואת הכנסתן של "עובדות" או של רכיבים הנתפסים כ"מציאות" למסגרות המעניקות להן קוהרנטיות, הצגת הסבר סיבתי או הערכה מוסרית או המלצה לפיתרון. נקודת המבט-המסגור טומנת בחובה מנגנונים של ייצוג- מסגור. כך, הוצאתו של האחר מהתמונה מסייעת בתהליך ההדרה והצגתו כדמון מאפשרת את הזרתו של האחר, המתרחשת בהקשר סמלי חברתי מסוים. יצרני התכנים עושים שימוש במנגנוני המסגור ובקודים החברתיים הידועים, ובכך הם הופכים נרטיבים מגוונים לסיפורים "טבעיים", מובנים ומקובלים.
ממצאים:
1. בחדשות ובתוכניות האקטואליה "הוכחדו" כמותית ואיכותית כל ה"אחרים"!!!
הצגה חלקית ביותר של כל קבוצות המיעוט בכל הסוגות. קבוצות אלו סבלו מהכחדה סמלית ברורה ונעדרו לחלוטין מתוכניות דרמה, אירוח ושעשועונים.
2. בשעשועונים ובדרמות נראה כי אנו חיים במדינה יהודית חילונית נטולת הגירה!!!
כמו בסוגות קודמות המעמד הנמוך נעדר, אם זאת למעמד הבינוני בכורה בסוגה זו. בדרמה הקבוצה הדומיננטית היא יהודית, שעתוק הקבוצה החזקה – גבר, יהודי, חילוני, אשכנזי, ותיק.
3. מזרחיים ונשים- ה"אחרים" בדרמות ובאופרות סבון?!
כל קבוצה ממוסגרת בתוך מגוון סטריאוטיפיים אנכרוניסטיים ומוכרים.
לקראת רב קוליות בכיכר השוק:
גם בישראל הולכת וגוברת ההכרה בחשיבותו של הייצוג במדיה ובייחוד בטלוויזיה. ייצוגן של קבוצות מיעוט עדיין אינו מספק ביחס לחלקן באוכלוסייה. הם מודרים מעל המרקע הטלוויזיוני בד"כ ובמקומות שהם מופיעים הם מוצגים במסגרת סטריאוטיפית הטומנת בחובה יחסי כפיפות תרבותית וחברתית. אין ספק כי שינוין של התפיסות באשר לאחרים בחברה בעלת תפיסה אתנו-לאומית אינו יכול להתרחש בזמן קצר ובאופן שטחי. בראשית המאה ה-21 התמונה מופיעה על המסך בישראל עדיין מורכבת בעיקר מקבוצה דומיננטית של גברים יהודים חילוניים וותיקים. החברה הישראלית היא פסיפס של קבוצות וראוי להן להראות ולהישמע במרחב הציבורי הסמלי.
המסורת המאוחרת של גישת ההשפעות החזקות
