* אסכולת סדר היום טענה שלתקשורת יש השפעה חזקה ברמה הקוגניטיבית, היא מכתיבה לנו על מה לחשוב. בשנים האחרונות, גוברת ההערכה בדבר השפעת תקשורת ההמונים על הציבור ביחס ל-מה או על איך לחשוב בנושאים מסוימים שכבר נמצאים בשיח שקבע סדר היום.
* אחד המושגים המרכזיים בתוך אסכולת הבניית המציאות הוא מסגור!
* מסגור- כל סיפור, כל אירוע, כל נושא מורכב מאינספור פרטים. אין יכולת להשיג את כל הפרטים, לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, אפשרויות ניתוח, אפשרויות דגשים שונים. עצם הבחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת היא בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מתצפת העיתונאי על המציאות או על מראה עיניו ומדווח. ניתן לעשות מסגור לכל נושא, ובכך בעקיפין לקבוע מה נחשוב עליו. מסגור זו דרך שממסגרת תופעה כלשהי לצורת התבוננות מסוימת, או נקודת תצפית מסוימת ממנה מספרים את הסיפור, ובכך הם סוגרים דרכים מסוימת להסתכלות. מסגור= חבילת פרשנות.
-לדוג': קבוצה של מיידי אבנים– במקרה 1 יש קבוצה יש ילדים פלסטינאים שמשליכים אבנים על מכוניות שחולפות בכבישי הגדה. במקרה ה- 2, חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר אילן בשבת. בשני המקרים האירוע מוסגר כסוג של הפרעת סדר. יידוי האבנים ע"י הפלסטינאים נתפס כפחות לגיטימית, כחלק מהאינתיפאדה, כפורעי חוק, מחבלים פוטנציאלים. גם אמצעי התקשורת הפלסטינאים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות וכו'. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרות- כל אחת תמסגר את האירוע בהתאם לאידיאולוגיה ולמסגרת שלה.
* יש הבחנה בין 2 סוגי מסגרות:
1. מסגרות מדיה/ תקשורת- מתייחסות למוען- כתב, עורך. גם המוען זקוק למסגרת כדי להבהיר את האירוע המסוים, כדי להעניק משמעות מסוימת לאירוע. המסגרת היא כלי שמייעל את העבודה של העיתונאי, היא מאפשרת לעיתונאים לסווג ולזהות מידע בצורה מעילה ויעילה, להכניס את המידע למסגרות שניתן יהיה להעביר אותן באופן אפקטיבי לנמענים. המוענים גם זקוקים למסגרות.
2. מסגרות של ציבור- מתייחסות לנמענים, גם הנמענים זקוקים למסגרות כדי להבין את האירוע, להעניק משמעות לאירועים. זה מושפע מהמטען התרבותי, מהקשרים מוכרים, שאני מבינה ללא מילים, רק עפ"י תיעוד חזותי את הסיטואציה.
* באמצעות מסגור, בסיקור התקשורתי מעביר לנו, לציבור מידע שהוא לא רק מידע גולמי, אלא, הם לוקחים את חומר הגלם, אורזים אותו בעטיפה אידיאולוגית ורק אז מעבירים אותו לנמענים.
* איך העיתונאים ממסגרים אירועים?
ישנם כמה דברים שמשפיעים על אופי המסגור:
1. ערכים ונורמות חברתיים
2. אילוצים ארגוניים- כחלק מגוף תקשורתי מסוים, בהתאם לאותו ערוץ. עיתונאים לא עובדים כעצמאים בשטח והם מחויבים לאותו אופי של הארגון שבו הם עובדים. זה יכול להיות גם דברים טכניים כמו דד ליין וכדומה.
3. נוהלי עבודה עיתונאים- קשור לאתוס העיתונאי, לצורך לתת איזון לצדדים השונים שמסוקרים בכתבה.
4. אוריינטציה הפוליטית/ אידיאולוגית של העיתונאי- המטען האישי של העיתונאי שמושפע מדברים שונים.
* מסגרות קובעות לאנשים למה להשים לב בסיקור התקשורתי, כיצד להבין וכיצד לזכור את הבעיה והאירוע, איך להעריך את הפתרונות לבעיה. המסגרת עושה סלקציה, מושכת את תשומת הלב לחלק אחד של המציאות ומסיטה את תשומת הלב מהיבטים אחרים של המציאות. מה שהמסגרות לא כוללת- מה שהתקשורת התעלמה ממנו, הן בעלות השפעה לא חזקה ממה שכן מופיע במסגרת. ניתן לכוון את הדעה הציבורית בכל נושא, בהתאם לשימוש במסגרת זו או אחרת.
* הבחנה נוספת במסגור שרלוונטית בעיקר לז'אנר החדשותי בטלוויזיה:
מסגרת האירוע– מציגה את הנושא ע"י אירוע בודד תוך הצגת דוגמאות ספציפיות. במקרה זה קל ונוח להשתמש באמצעים חזותיים ועל-כן זה סוג שרווח בטלוויזיה. לדוגמא, בכדי לדבר על מקרה של עוני, אנחנו נתמקד בנושא מסוים של משפחה, לא בנושא הכללי של עוני. לקיחת תופעה והסתכלות עליה ברמת המיקרו תוך שימוש באמצעים חזותיים (צילום המקרר הריק, בית תמחוי וכו').
המסגרת הנושאית- עיסוק במאקרו, הצגה כללית ומופשטת של נושאים חברתיים. ההתמקדות היא ברקע, נתונים, פרשנויות, הצעות לפתרונות. זה מסגור שפחות נפוץ בטלוויזיה ויותר נפוץ בעיתונות, קשה להפיק אותו בצורה הויזואלית. לדוגמא, במקרה של העוני העיסוק יהיה סביב התופעה, נתונים כללים ויבשים, מומחים שונים ופרשנויות.
* האם הנמענים יכולים להתנגד למסגור?
במסורת זו יש השפעה לתפיסה של השפעה חזקה של המסגרת, אבל אופי ההשפעה נתפס אחרת. הנתפס כן פעיל וסלקטיבי, אבל הוא מושפע מסביבת התקשורת.
יש בעיקר 3 דברים שמאפשרים להתנגד למסגור:
1. התקשורת מציגה בד"כ מספר מסגרות לכל אירוע או נושא. לכל עיתונאי דעות ועמדות שונות, שייכים לגופים תקשורתיים שונים וכו'.
2. מידת ההכרות האישית של הנמען עם הנושא.
3. ישנם חלקים בציבור שמגלים יכולת קריאה מתנגדת או ביקורתית. תלוי במידה רבה ברקע שלהם, במידת ההשכלה שלהם וביכולת הביקורת שלהם.
* האם העיתונאים משתמשים במסגרות באופן מודע ומכוון?
מודע- סביר להניח שכן, רוב העיתונאים מודעים שהם ממסגרים אירועים וליכולת לכוח שנתון בידיהם. לפי תפיסה זו, המסגור אינו נובע ממניעים מניפולטיביים, מכוונת זדון להניע את הנמען, אלא העיתונאי חייב לבחור בתבנית ובמסגרת מסוימת, העיתונאי חייב להסביר את הסיפור בצורה מסוימת ומעניינת.
