- העוצמה הצבאית המכרעת של האימפריה הרומית:
המרד הגדול אומנם השיג הישגים זמניים בתחילתו אך בטווח הארוך לא היה סיכוי למורדים להביס את רומא, המעצמה העולמית החזקה ביותר באותה העת בעלת הצבא האדיר והמאומן. חולשת המורדים באה לידי ביטוי במלחמות ההגנה שניהלו מתוך הערים המבוצרות. אך ההתבצרות, כפי שהתברר, רק האריכה את משך המרד ולא את תוצאותיו.
- חולשת הגליל:
להנהגת המרד הגדול היה ברור כי המתקפה הרומית תחל בגליל. ערי הגליל בוצרו וכמאה אלף לוחמים הוצבו כדי לעצור את הרומאים. אולם תוך שנה בלבד נפלו כל ערי הגליל ומישור החוף. הגליל נפל לא רק בשל עוצמתו האדירה של הצבא הרומי אלא גם בשל חוסר האחדות של יהודי הגליל:
- יהודי הגליל היו חלוקים בשאלת התמיכה במרד. בחלק מהערים לא התקיימה מרידה (טבריה, ציפורי). במקומות אחרים סרבו המורדים להיכנע גם לאחר מצור ממושך (גמלא).
- ראשי הקנאים בגליל לא האמינו במסירותו של יוסף בן מתתיהו ונמנעו מלשתף עמו פעולה. לאחר מצור ממושך על העיר יודפת שעליה פיקד, העדיף בן מתתיהו להיכנע ולא להתאבד כאנשי גמלא. לאחר מכן האשימו אותו הקנאים בשיתוף פעולה עם הרומאים.
- קנאות דתית ומדינית של כמה מראשי המורדים:
המרד הגדול הונהג בתחילתו על ידי מנהיגים מתונים שנבחרו באספת העם. נפילת הגליל ערערה את האמון בממשלת המרד והולידה חשדות בבגידה. כוחם של הקיצוניים גבר בשעה שנתקבצו בבירה פליטים ולוחמים שנסוגו אליה מכל חלקי הארץ. בעיר נוצר מאבק בין ממשלת המרד לבין הקנאים שביקשו לתפוס את השלטון, בטענה שההנהגה המתונה עלולה להסכים לפשרות מדיניות. בשנים 69-68 היו ראשי הצבא והמדינה הרומים עסוקים במלחמותיהם הפנימיות וייתכן שהדבר יכול היה לשחק לטובת המורדים אך כל אימת שעלתה דמות אשר ניסתה להביא לפשרה, וכל אימת שנמצאה ההזדמנות למשא ומתן עם האויב כדי להשיג תנאים טובים יותר, טורפדו המאמצים על ידי הקנאים. לבסוף, בשנת 68, השתלטו הקנאים על העיר וחיסלו את מתנגדיהם המתונים ובעלי האמצעים.
- מלחמת אחים בירושלים- העדר הנהגה מאוחדת:
המרד הגדול נבדל ממרד החשמונאים, בכך שלא היה בו מנהיג בעל שיעור קומה כדוגמת יהודה המקבי, שהכול כפפו את עצמם למרותו (ראו סיכום על מנהיג המרד הגדול). המורדים התפצלו לקבוצות רבות ואף בתוך הקבוצות הקנאיות נוצר פילוג. בשנת 68 נוצרו בעיר שלוש קבוצות מורדים שלא הצליחו להגיע להסכמה והתקשו להגיע לשיתוף פעולה. הסכסוכים בניהן הפכו אלימים דווקא בשעה שהרומאים החלו לצור על העיר. כה רבה היתה האיבה עד שבמשנה ובתלמוד נטען כי שנאת חינם היא לבדה שהביאה לחורבן בית המקדש. זוהי כמובן הגזמה אך אין ספק שהמלחמה בין פלגי הקנאים החישה את נפילת העיר וכשלון המרד.
הסיכום אודות הסיבות לנצחון הרומאים במרד הגדול הינו חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בהיסטוריה: בגרות בהיסטוריה א'.
