דיני תאגידים: תביעה נגזרת
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
כיצד אנו אוכפים את הדין המהותי של דיני התאגידים? אילו אפשרויות פתוחות בפני בעל מניות הרוצה לתבוע את הדירקטורים שאישרו הסכם העסקה שערורייתי ליו"ר הדירקטוריון או החלטת דירקטוריון לתת שכר בלתי מוצדק בעליל למנהל?
בעל מניות סבור שיש בכך הפרת חובת האמונים/זהירות, או לדוגמא מעשה של דירקטורים שלא פיקחו על המתרחש, ושווי המניות צנח מה שפגע רבות בבעלי המניות. מה בעל המניות שערך המניות שלו נפגע יכול לעשות?
עלינו להבין את ההשלכה הפונקציונאליות של לתת זכות תביעה לחברה או לבעלי המניות. לדוגמא ביחס לנושים יש חשיבות למי יקבל את התביעה. אם לנושים יש תביעה אז הגיוני יותר שהחברה תגיש את התביעה ולא בעל המניות. לדוגמא- בחדלות פירעון המפרק הוא התובע.
למה בכלל לתת לי, כבעל מניות, את הזכות הזו של תביעה בשם החברה? למה שלא החברה היא זו שתגיש את התביעה? אם מחר צד ג' יפר חוזה עמה היא תתבע אותו.
- במצבים בהם הנתבעים הם המנהלים עצמם (כמו ביחס לדירקטור שנתן שכר מופקע למנכ"ל), סביר להניח שלא ריאלי לצפות מהדירקטורים שיאשרו שהחברה תתבע. ככל שיש חפיפה בין הנהגת בחברה בעת הגשת התביעה לבין הנתבעים הפוטנציאליים, הקונפליקט בין מה שאולי מהווה את טובת החברה לבין האינטרס של המנהלים שאמורים להפעיל את זכויותיה הוא חריג. החלטה מי יחליט אם לתבוע או לא תלויה במהותיות ההחלטה. הבקשה מופנית ליו"ר דירקטוריון והא זה שמחליט למי להעביר את זה שיקבל את ההחלטה.
ß בהעדר מנגנון שיתמודד עם הקונפליקט של המנהלים בכל הקשור להפעלת זכויות התביעה של החברה כלפי המנהלים עצמם, מנסים בשיטות משפט שונות להציע מנגנונים שונים. המנגנון המקובל ביותר הוא מנגנון התביעה הנגזרת.
- בתביעה נגזרת ניתנת הזכות לבעל מניות/דירקטור לתבוע. אך ההנחה היא שמי שיקבל את הסעד זו החברה עצמה. יתרה מכך, יש גם סעיף מפורש (ס' 201) המאפשר לקבל גמול מסוים (שכר) על השירות שעשה התובע ליתר בעלי המניות.
- מי יכול להגיש תביעה נגזרת? לפי ס' 194- בעל מניה או דירקטור.
- התנאים להגשת תביעה נגזרת: מדובר בהליך לא פשוט.
(1) מכתב- פניה לחברה שתפעיל בעצמה את זכות התביעה. במקרים רבים זה יהיה הליך פורמאלי בלבד שברור שהחברה לא תיענה.
(2) פניה לקבלת אישור מביהמ"ש לקבל את האישור להגיש תביעה נגזרת (מסוכה עיקרית). ביהמ"ש, לפני שמנהל את התביעה לגופו של עניין, דן בשאלה האם התובע יכול לנהל את התביעה בשם החברה. רק אם ביהמ"ש מחליט שמוצדק בנסיבות העניין לנהל לבעל מניות/דירקטור לנהל את התביעה- יתחיל רק אז המשפט העיקרי.
מתי ביהמ"ש יאשר תביעה נגזרת?
אישור תביעה נגזרת
198. (א) תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב. (ב) בית המשפט רשאי לאשר הגשת תביעה נגזרת המוגשת בטרם חלפו המועדים הקבועים בסעיפים 196 או 197 אם מצא כי אי הגשת התביעה באותו מועד תגרום להתיישנותה, ורשאי הוא להתנות את האישור במילוי תנאים הקבועים בסימן זה להגשת תביעה נגזרת. (ג) בסימן זה, "בית המשפט" – בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה.
"טובת החברה"– הרעיון הוא שיכול להיות מצב בו התביעה רק תפגע בחברה. לדוגמא בפרשת להבה חתמים טענו שהגשת התביעה תביא קשה ולקריסתו באופן שיסב נזק לבעלי מניותיו, ללקוחות ולנושים:
פס"ד להבה חתמים: בנק שכמעט קרס. בעלי המניות רצו לתבוע בשם החברה את הדירקטורים והמנהלים בגין הפרת חובת זהירות ורשלנות. לכל הפחות היינו חושבים שאם יש מקרה בו מוצדק שבאמת בעלי המניות ינהלו תיק בשם החברה, זה במצב של פירוק, אולם ביהמ"ש שולל את הבקשה לתביעה נגזרת נגד הדירקטורים. מדוע? (מהם התנאים לאישור תביעה נגזרת):
(1) התביעה היא לטובת החברה: ביהמ"ש מקבל את טענת התובעים לפיה הנתבעים טענו שהם יאלצו לחשוף נתונים על הלקוחות כי יצטרכו להתחיל לנתח תיקים ספציפייםß פגיעה בחיסיון. במקרה זה הבנק נמצא במצב של "הנזלת נכסים" (תהליך בו המדינה התערבה לעזרתו וחילצה את הבנק ממצב של פירוק באמצעות הנזלת נכסיו, הפיכתם לנזילים – לכסף; זהו פירוק מסודר של הבנק). ביהמ"ש אומר שגם חסיונות הלקוחות ופרטיותם נסוגים מפני אינטרס הציבור.
(2) תום לב: חשש מתביעה ע"ב מניעים אישיים של התובע. חוסר תו"ל הוא במצב של אנשים שרוצים להתפרנס מתביעה נגזרת ולכן רוכשים מניות רק כדי להגיש תביעה. יש שיטות משפט שרואות בכך כמהלך לגיטימי המקדם אכיפה של תביעות מוצדקות שלא יוגשו באופן אחר. אולם, כפי שעולה מפסה"ד הגישה בישראל נוקשה יותר- מי שרוכש מניות מתוך מחשבה להגיש תביעה ייפסל בשל חוסר תום לב. בפרקטיקה מי שמגיש את התביעות הם עו"ד שמחפשים תובעים על מנת להרוויח כסף מהתביעה (יש תעשייה שלמה של אנשים שמחפשים את התובעים הללו שיוכרו כלגיטימיים).
(3) קיומה של עילה לכאורה: (דרישה שלא רשומה בחוק אלא בפסיקה). זוהי הדרישה המשמעותית שמפילה לרוב את הבקשות (כמו בלהבה חתמים). הבקשה בלהבה מבוססת על קטעי עיתונות והשערות, ללא תשתית עובדתית שתבסס את התביעה.
יש כאן סוג של מעגל שוטה: מצד אחד אומרים לתובע שכל עוד הוא מסתמך על דברים לא מוחשיים- לא תאושר התביעה. אבל מצד שני- כדי שיהיו ריאות קונקרטיות אני צריך שאכן תאושר תביעה שתיתן זכות לבוא לצד השני ולבקש חומר.
כאן יש במידה מסוימת קושי אינהרנטי. אם לא אושרה לי התביעה, אני לא אוכל לקבל את הסמכות לדרוש חומר, לדוגמא מהבנק שכל החומר חסוי.
כיצד בכל זאת ניתן להשיג תשתית ראייתית?
(1) זכות לבעלי מניות לדרוש לראות חומר (זכות עיון לבעלי מניות).
(2) מתן צו לגילוי מסמכים גם בשלב הבקשה לתביעה נגזרת הנתון לשיקול דעת ביהמ"ש, לצורך ההחלטה האם לאשר את התביעה.
כיום יש מגמה לרכך זאת- הצעה לתיקון חוק החברות למתן צו גילוי מסמכים עוד בשלב הבקשה לאישור תביעה נגזרת. גם לולא התיקון יש בתי משפט שסבורים שיש להם הסמכות להורות על צו שכזה.
בנוסף, לבעל מניות הזכות לקבל חומר מהחברה ולכן לכאורה- כל עוד הפסיקה דורשת בסיס ראייתי יש ללכת ולבקש את החומר הזה כדי לבסס את העובדות.
פס"ד זה מראה עד כמה בתי המשפט יכולים להקשות על אישור תביעות נגזרות.
סעיפים חשובים נוספים בתביעה נגזרת: ס' 201 – גמול לתובע. ס' 205 – חברה בפירוק לא ניתן להגיש כנגדה תביעה נגזרת. במקרה זה, ניהול החברה לרבות האפשרות להפעיל את זכויות התביעה שלה ולגבות את הכספים, נמצאת בידיו של אדם אחד והוא המפרק.
