דיני תאגידים: הרמת מסך – סיכום
סיכום זה הינו חלק מאסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", חלק ממאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן אוסף הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה באתר
רקע לנושא הרמת מסך: לעיקרון האחריות המוגבלת, לצד יתרונותיו, יש גם לא מעט בעיות. המרת מסך זהו כלי משפטי שביהמ"ש השתמש בו במטרה להתגבר על בעיות אלו שנוצרו עקב שימוש לרעה בהגבלת האחריות.
הרמת המסך התפתחה באופן קזואיסטי במשפט האנגלי, שהתפתח ממקרה למקרה על סמך נסיבות מיוחדות.
הבסיס העיקרי הוא סיטואציות שבהן נוצרת יריבות ישירה בין הנושים לבין בעלי המניות. כלומר- הסעד יוצר התעלמות מהאישיות הנפרדות שהיו בשטח בעת ההתקשרות ויצירת מציאות חדשה בה הנושים יכולים באופן ישיר להגיע אל כיס העושר הפרטי של בעלי המניות.
ישנה אמירה כי הרמת מסך היא כ"מכת רעם ביום בהיר" שמגיע ללא כל התרעה מוקדמת.
שאלת הנסיבות בהן מרימים מסך אינה סגורה ואינה קבועה ואין רשימת עילות ברורות.
בארץ, יש זכר להרמת המסך במסגרת חוק החברות- סעיף 6 קובע את התנאים להרמת מסך.
הסעיף הישן, באופן כללי, אפשר להרים מסך כשבנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. גישה פרשנית אחת לא ראתה בחוק כמשנה את המצב שלפני. גישה אחרת טענה כי החוק החדש בעל פוטנציאל להגדיל באופן משמעותי את כמות הרמות המסך, ויאפשר גישה ליברלית יותר.
עצם הקודיפיקציה שלעצמה מגדילה את הכמות מעצם היותה מעוגנת בחוק ולא ממקרים קזואיסטיים- נגיש ושימושי. יתרה מכך, הטענה הייתה כי החוק שיקף "עליית מדרגה" בנכונות להרים מסך.
נקודות עיקריות:
- מימון דק- מצב בו יזם מקים עסק ללא הון וממן את החברה על הלוואות. לכן יש סיכון רב לחדלות פירעון. החוק עשה רושם כמי שמקדם את האפשרות של הרמת מסך בגין מימון דק בלבד.
- ס' 54(ב) לחוק- סעיף זה אפשר הרמת מסך בין הנושים לבין המנהלים (ובעלי התפקידים) של החברה- הרחבה משמעותית אל מול הקיים (הרמה רק לבעלי המניות).
הקהילה העסקית פירשה את הדבר הזה כי ניתן להרחיב את הרסן ולהרים מסך בנסיבות רבות יותר משהיו עד לפני החוק.
פרופ' חביב סגל עשתה "מחקר" אמפירי שבא לבדוק כיצד טענת הרמת המסך מופיעה בבתי המשפט, ומלמדת על כך שמשנת 2000 יש גידול משמעותי בכמות התיקים, וכי ברוב התיקים אכן הטענה התקבלה. מחקר זה הוא רק בגדר אנקדוטה לפי טייכמן, ואינו באמת מחקר אמפירי, אולם עדיין הוא מצביע על הנתונים ומשקף את הלך הרוח כי יש בעיה עם החוק ויש לעשות דבר בעניין. ß
תיקון מס' 3 (מרץ 2005): התיקון שכתב את סעיף 6 לחוק:
בראש ובראשונה בא לשלוח מסר לביהמ"ש כי הרמת המסך היא כחריג, במקרים קיצוניים, ולא עיקרון כללי ושכיח.
בעוד שהסעיף הקודם קבע מבחן כללי והשאיר רשימה פתוחה של מצבים להרמת מסך, הסעיף החדש מצמצם את שיקול הדעת ומציין רשימה סגורה של עילות להרמת מסך. מעבר לכך, ס' 54(ב) שהתיר הרמת מסך לבעלי תפקידים בוטל.
חוק החברות, התשנ"ט-1999 [תיקון אחרון: 24/01/08].
6. הרמת מסך [תיקון: תשס"ה]
(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון לפניו.
(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).
הדרישות המצטברות של החוק לאחר התיקון:
- "צודק ונכון לעשות כן"- מבחן מעורפל (תום לב, התנהגות פסולה..).
- במקרים חריגים
- אם נעשה לשם:
– קיפוח הונאה של אדם (ולא רק נושה!). דרישה זו לא לגמרי ברורה, כי אם נושה לקח סיכון והרע התממש, זה שלעצמו לא מקיים את הדרישה.
– מימון דק+שימוש לרעה: באופן הפוגע בתכלית החברה ובמיקסום רווחי בעלי המניות, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר. מימון דק אינו עילה כשלעצמה אלא נדרש בנוסף "שימוש לרעה".
- דרישת המודעות (+עצימת עיניים)- לא מבחן אובייקטיבי של רשלנות, בשים לב לשיעור האחזקות של בעל המניות בחברה: אבחנה בין בעלי מניות אקטיביים לפסיביים. מבחינת לשונו ניתן להרים מסך ביחס לחלק מבעלי המניות- האקטיביים והמודעים, בעלי שיעור אחזקות גדול ולא להרים ביחס לשאר..
– החוק מאפשר לייחס תכונה/זכות/חובה של בעל המניות לחברה ולהיפך (סיטואציות בהן מרימים מסך כדי לייחס תכונה של בעל השליטה לחברה עצמה, ולא רק להיפך).
ראה גפ:
