הגדרה: מוטיבציה היא מכלול של תהליכים, שמעוררים, מכוונים ומשמרים התנהגות של אדם לעבר מטרה מסוימת. המוטיבציה מתייחסת לתהליכים פנימיים, המתרחשים בתוך האדם ולא לתהליכים חיצוניים, המשפיעים עליו.
|
מכוונים – כשצורך כזה מתעורר, נוצר דחף שמוביל להתנהגות מסוימת, במטרה לספק את הצרכים
שהתעוררו. אנשים שונים יכולים לבחור בדרכים שונות בכדי לנסות לספק את צורכיהם.
שימור – רמת הדביקות במטרה להגשמת הדחף (אם אין דבקות המוטיבציה תחשב נמוכה) ß השקעת
מאמץ לאורך זמן.
בעיות בהתמודדות עם סוגיית המוטיבציה
1. אין לדעת לאן המוטיבציה תוביל (אנשים שונים יכולים לנקוט בדרכים שונות בכדי להשיג את צורכיהם).
2. יש תיאוריות הגורסות כי ניתן להיות מושפעים יותר ממוטיבציה אחת.
3. מודדים את המוטיבציה על ידי התנהגותו / ביצועיו של הפרט. זהו גורם בעייתי במקצת, משום שלעיתים
יש חסמים, המפריעים לפרט להתנהג כפי שהיה רוצה (רצייה חברתית, לדוגמא).
תיאוריות המוטיבציה מחולקות לשתי קבוצות:
1. תיאוריות תוכן – תיאוריות העוסקות בתוכן המוטיבציה ובסוגי הצרכים הקיימים. קרי, איזה סוג של צרכים מניעים אנשים. למשל: תיאוריית הצרכים של מאסלו, תיאוריית ERG או תיאורית שני הגורמים של הרצברג
2. תיאוריית התהליך – עוסקות בעצם התהליך שגורם לפרט להשקיע את המאמץ כמו תיאורית ההוגנות של אדמס. תיאורית הצבת מטרות או תיאורית הציפייה של ורום
ראה גם: מוטיבציה פנימית, מוטיבציה פנימית מול מוטיבציה חיצונית
