תיאוריות בקרימינולוגיה: גישת ההתחברות הדיפרנציאלית

 
2. אוריינטציה

3. אינטרפרטאציה

הלמידה מבוססת על בחירה אמיתית, שקולה ע"ב הפרשנות והאוריינטציה שלי לדברים שונים שקרו והתרחשו סביבי ויכול להיות ש- 2 ילדים מאותו הבית יהיו שונים… מצב כלכלי זה גורם מסייע אך זה לא משמעותי לתהליך. בתוך הלמידה יש מס' עקרונות עליהם סתרלנד מדבר:

1. התנהגות היא תמיד התנהגות נלמדת. זה תמיד ע"ב למידה. משתנים ביולוגיים, פסיכולוגיים או אישיותיים הם גורמים מסייעים. התהליך הוא תהליך של למידה.

2. רצוי שהלמידה תהיה ישירה. האינטראקציה האישי, הבינאישי הקרוב יוצר את הלמידה הטובה ביותר. ככל שהלמידה רחוקה יותר, כל אפקטיביות הלמידה פחות טובה. למגע הישיר יש אפקט מיוחד והלמידה יעילה יותר, איכותית יותר. ככל שהמגע ישיר יותר, הלמידה הופכת להיות חלק אינטגראלי מאיתנו.

3. למידה בקבוצות קטנות, אינטימיות. למידה טובה יותר, מתרחשת בקבוצות קטנות, כאשר יש אינטראקציה בין אנשים. ככל שהקבוצה גדולה יותר, הלמידה פחות יעילה. ככל שהמגע קרוב ואינטימי, הלמידה והמשיכה ללמידה טובה יותר.

גלזר מוסיף- אנחנו לומדים מדמויות שאנחנו יכולים להזדהות איתן, דמויות משמעותיות עבורי, תחושת הזדהות, הניתנת לחלוקה, כך קל יותר "לקנות" את הלמידה ולקבל אותה.

4. ביוטופ. ביוטופ זה סביבה גידול, מקום. היכן גדל האדם..? קיימת חשיבות לבית הגידול של האדם, למקום בו התפתח, חווה, ספג. האווירה חשובה מאוד. הסביבה היא דבר חשוב מאוד- בה אני חווה את מהלך חיי, אך יש לזכור שבית הגידול הזה לא עומד כשלעצמו- הוא חלק מהתהליך שעברנו עד כה (הסעיפים לעיל- הזדהות, אינטימיות, פרשנות שלילית, חיובית וכו'…). הסביבה היא "קרקע מכינה", עליה אנחנו מבססים את כל היתר. כל אחד בוחר לקחת או לא לקחת מבית הגידול שלו. בית הגידול מצמיח את ההמשך, אך תמיד מדובר בתהליך של בחירה.

5. חיקוי. קיימות תיאוריות רבות השמות דגש על חיקוי התנהגויות ומודלים סביבנו. סתרלנד רואה את החיקוי כתורם אך לא הכרחי. זה יכול לסייע אך לא יכול להיות מהותי בתהליך. זה שאנחנו רק מחקים, זה דבר חיצוני, זה לא אומר שהתבצע, במקביל, תהליך פנימי, זה לא בהכרח ישפיע על ההוויה שלי. הלמידה הטובה היא זו המופנמת יותר והיא מעבר לחיקוי.

6. טכניקות. חשובות מאוד הטכניקות שמשתמשים בהם בלמידה. ככל שאנחנו משתמשים באמצעי עזר, כלים שונים, אנחנו מאפשרים גישה נוחה יותר לחומר שנלמד: משחק, הצגה, דוגמאות. כל דבר כזה מעשיר את הלמידה ומאפשר גישה לכל אחד, בהתאם לבחירתו. טכניקות הן משמעותיות. אנחנו גם לומדים טכניקות. תהליך הלמידה מאפשר לנו ללמוד טכניקות. לדוג': לפעמים אני יודעת שאני רוצה להיות שודדת בנקים, אז אני צריכה לדעת איך לשדוד בנקים.

7. מוטיבציה. כדי שתתרחש למידה, צריכה להיות מוטיבציה… מי שלא מעוניין ללמוד, לא ילמד- זה לא יעזור. המוטיבציה שלנו לא זהה מאדם לאדם. לא מכולם אנחנו מבקשים ללמוד. אנחנו יכולים לנסות להגביר מוטיבציה: עידוד, מגע ישיר, התייחסות לאדם. מוטיבציה היא גם דבר שנבנה- היא קשורה להתנסויות, לבחירות הלימודיות שלי, הפרשנויות שלי וההקשרים. אם אחבור לאדם הנכון וזה יתרום לי למוטיבציה, תהליך הלמידה שלי יהיה טוב יותר. המוטיבציה התהוותה דרך כלל השלבים הקודמים.

סייקס ומצא מוספים- טכניקות נטרול. לטענתם, כאשר אדם עובר תהליך של למידה והשתכללות, הוא לומד לנטרל אשמה.

באשר לעבריינים- כאשר אדם השתכלל, הוא צריך באיזשהו מקום "לנקות" עצמו, להגן על עצמו ולנטרל את האשמה כדי שיוכל להמשיך בכיוון הזה, למשל: רציונאליזציה, האשמת האחר, הקורבן (הוא זה שאשם…), "כולם עושים זאת…". איזשהו מנגנון ע"מ שיקל עלי כדי לשמור על הדימוי שלי.