ניתוח: החזון שלאחר הדרשה: יעקב נאבק במלאך – פול גוגן
סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא תולדות האמנות כאן באתר
Paul Gauguin, Vision after the Sermon: Jacob Wrestling with angel, 1888
בעברית "החזון שלאחר הדרשה: יעקב נאבק במלאך". יש כאן נשים שיצאו מדרשה בכנסיה והן מסתכלות מולן על חזיון של יעקב שנאבק במלאך. המשמעות של סימבוליזם היא שהאמנות נותנת איזשהו רעיון סמלי, שמתרחש בתחום של מושג, של פילוסופיה, של החשיבה, של האישיות שלך. אצל פול גוגן זה בולט – עצם זה שזה חיזיון, חוויה דתית-רוחנית, הן מדמיינות באיזושהי צורה ספירטואלית שהן רואות סצנה מהסיפור התנ"כי. אלו הן נשות כפר שרואות מחזה שהוא דמיוני, מה שלא היה לנו אצל האימפרסיוניסטים. הסיפור התנ"כי בא לסמל איזושהי משמעות מבחינת האמן. גוגן היה בנקאי במקצועו והוא היה סוחר מבוסס, בתחילת דרכו הוא גם היה מלח, אבא ל 5 ילדים, ובאמצע חייו הוא מחליט לעזוב הכל וללכת ולהיות אמן. הוא גם עובר לחיות בהאיטי ושואף לחיות חיים פרימיטיביים יותר מהחיים בצרפת. הצבע האדום הוא לא ריאליסטי. אין פרספקטיבה, אין בעצם יחסי גודל נכונים – הנשים הן כן עכשוויות לאותה תקופה (1888), יעקב והמלאך קטנים מאוד, הפער הזה בפרופורציות בעצם מאיין את המישור האמצעי של התמונה, העץ לא מתחיל בשומקום והוא חותך את התמונה בצורה לא ברורה, הרקע והעץ שטוחים לגמרי וההשטחה גורמת לנו לתחושה שהתמונה חצויה בצורה כמעט מלאכותית ושאין פה פרספקטיבה. יש צל כחלחל בהתאם לתורת הצבע האימפרסיוניסטית. הוא לוקח את הרעיון האימפרסיוניסטי ומחזק אותו – עובד בכתמיות כמו סזאן אבל הולך רחוק יותר והתוצאה היא משהו יותר מופשט. אחת ההשפעות הכי גדולות על גוגן היא ההדפסים היפניים. החל משנות ה 50 של המאה ה- 19 מתחילים להגיע לאירופה הדפסים מיפן ויש להם השפעה מאוד גדולה גם על הציירים האימפרסיוניסטים וגם על הציירים הפוסט – אימפרסיוניסטים. מה שמיוחד בהדפס היפני מבחינת האמנים זה השימוש בקווי מתאר מאוד ברורים ועצם הטכניקה של הדפס עץ היא טכניקה שיותר מחייבת את האמן לעבוד בשטחים יותר גדולים. הפרספקטיבה היותר שטוחה מאוד משפיעה על גוגן. הוא מטפל בנושא הדתי בצורה מאוד חדשנית ומשתחרר מהצבע הנטורליסטי. הגישה הזאת בא לידי ביטוי גם בקולנוע המוקדם – Porter – Dream of a rarebit fiend, 1906
הכוונה היא לא שבערך שהסרט הזה הושפע באופן ישיר אבל ההפרדה הזו של גוגן בין המישורים והעיסוק שלו בחזיון בתקופה שהאמנים החדשניים עוסקים בהווה ובמציאות פתחה פתח גם לכך שהקולנוע המוקדם ביותר עוסק גם במושג הזה של חלום.
