חקר האינטרנט באסכולת השימושים והסיפוקים
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
אף על פי שחקר השימוש באמצעי תקשורת המונים מנקודת הראות של גישת השימושים והסיפוקים לא היה נפוץ בספרות העוסקת בתקשורת בשנים האחרונות, הגישה עשויה לספק מסגרת מועילה שממנה אפשר להתחיל לעבוד בנושא חקר תקשורת באינטרנט. הן וולתר והן רפאלי מגיעים למסקנה זו. ההיגיון שבגישת השימושים והסיפוקים, המבוססת על ניתוח פונקציונאלי, נובע מ- (1) המקורות החברתיים והפסיכולוגיים של (2) הצרכים, אשר יוצרים (3) ציפיות מ- (4) אמצעי התקשורת וממקורות אחרים, ואשר מובילים ל- (5) דפוסים שונים של חשיפה לתקשורת או עיסוק בפעילויות אחרות, דבר המביא ל- (6) סיפוק הצרכים ו- (7) להשלכות אחרות ברובן אולי בלתי מכוונות. רוזנגרן שינה את הגישה המקורית בדרך אחת על-ידי כך שציין, כי את ה"צרכים" במודל המקורי יש להבין כבעיות וכי הקהל צריך להבין חלק מהפיתרון הפוטנציאלי לבעיות אלה. רפאלי סבור שהמעבר מחקר ההשפעות אל גישת השימושים והסיפוקים חיוני לחקר לוחות המודעות האלקטרוניים בהקשר של משחק או של התיאוריה הלודנית, הרחבה של גישת השימושים והסיפוקים, שהיא ללא ספק מרה המניעה חלק ניכר של השימוש באינטרנט מצד מגוון רחב של האוכלוסייה. רפאלי מתמצת את חשיבות הפרדיגמה הזאת לגבי תקשורת אלקטרונית על ידי ציון האופי הנרחב של השימושים והסיפוקים בסביבה התקשורתית, שבה המחשבים משמשים לא רק ליישומים ביתיים ועסקיים, אלא גם לתפקודים של עבודה והנאה. נוסף לכך, גישת השימושים והסיפוקים יוצאת מתוך הנחה של קהל פעיל אשר את מושג זה יש לכלול בחקר תקשורת האינטרנט והוא כבר שולב במחקר.
