סיכום: אירועים הקשורים בצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
הסיכום להלן הוא חלק מאסופת הסיכומים בהיסטוריה א כאן באתר.
מספר אירועים היו חלק מהגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
- המהפכה האמריקאית 1776 – שחרור המושבות ביבשת אמריקה מהשלטון האנגלי – המהפכה האמריקאית היא המהפכה הלאומית הראשונה – מהפכה לאומית פוליטית של בני המושבות בצפון אמריקה, שמרדו בבריטים בהשפעת רעיונות תנועת ההשכלה. בהצהרת העצמאות האמריקאית נכתב" כל בני האדם נבראו חופשיים ושווים, והאל העניק להם זכויות שאי אפשר לשלול מהם: זכויות לחיים, חירות ורדיפת האושר" .
כאשר האמריקאים הרגישו שהשלטון הבריטי הוא שלטון עריץ, הפוגע בזכויות הטבעיות שלהם, הם הכריזו על עצמאותם, התנתקו מבריטניה, הקימו את ארה"ב וקבעו את צורת המשטר המתאימה להם המבוססת על ערכים דמוקרטיים.
- המהפכה הצרפתית 1789 – מהפכה ששינתה את הסדר המדיני-חברתי של צרפת, מהפכה נגד המשטר הישן, האבסולוטי. אסיפת המעמדות הכריזה על עצמה כעל האסיפה הלאומית של צרפת, כלומר הם נציגי העם הצרפתי כולו.
הסיסמא הייתה: "חירות, שיוויון, אחווה" (רשום גם על הכנסיות, מראה על ההפרדה בין הדת למדינה), האסיפה הלאומית ביטלה את זכויות היתר של האצילים והכמרים, ביטלה את כוחו האבסולוטי של המלך ופירסמה את הצהרת זכויות האדם והאזרח והתבססה על רעיונות תנועת ההשכלה.
ההצהרה קבעה כי כל בני האדם נולדו ונשארו חופשיים ושווי זכויות. העם הוא הריבון, מקור הכוח בשלטון,
האסיפה הלאומית גם גיבשה את הלאומיות הצרפתית, הקימה את צבא העם (כולם באותו המעמד), הפיצה את השימוש בשפה הצרפתית ברחבי צרפת וגיבשה סמלים לאומיים שקיימים בצרפת עד היום. לדוגמא: דגל שלושת הצבעים, המנון צרפת והחג הלאומי של צרפת – יום שחרור הביסטיליה.
כיבושי נפוליאון– כיבושי נפוליאון הפיצו ובמקביל עוררו את הרגש הלאומי בקרב העמים הנכבשים אשר התלכדו בגישה לחירות לאומית. נפוליאון כשר צרפת יצא למסע כיבושים בכל רחבי אירופה. בכל מקום שנפוליאון כבש הוא ביטל את המשטרים האבסולוטיים והפית את רעיונות המהפכה הצרפתית – "חירות, אחווה, שיוויון".
"הבאנו לכם חירות, דאגו לשמור עליו" – בהתחלה נתפש נפוליאון בעיני העמים שכבש כמשחרר, אך מהר מאוד התברר להם שהם מחליםים את המשטרים האבסולוטיים בדיקטטורה שנפוליאון, שלא התחשב בהם, לא אפשר להם שלטון עצמי או לקיים בחירות חופשיות, כפה עליהם לפרנס את צבאו ואף להילחם בעבורו. בשלב מסויים העמים שנפולאיון כבש יצאו נגדו בשם הרעיונות שהוא עצמו הפיץ. הם ראו בו כובש זר ונלחמו בו בכדי להשיג את החירות שלהם, בעצם אותה חירות שהוא הבטיח להם. התוצאה הייתה שבשטחי שלטונו של נפוליאון החלו להתגבש תנועות לאומיות שנאבקו נגד הכיבוש. כיבוש ודיכוי מובילים למאבק לאומי.
ראה גם: הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
