מונחים בהתנהגות ארגונית: מודל B.C.G
מאמר זה חלק הוא מאסופת המונחים בהתנהגות ארגונית וחלק מאסופת הסיכומים בהתנהגות ארגונית.
- · מודל B.C.G:
BCG– Boston Consulting Group
מודל זה ישמש אותנו ב-2 המצבים: ניתוח תוכנית קיימת ויצירת תוכנית אסטרטגית.
תרומתו החשובה של מודל זה הינה במיפוי הכולל של הארגון. בכך מאפשר המודל לתכנן ולווסת נכון את ניידות המוצרים בחברה.
המטריצה מחלקת את המוצרים בהתאם למיקומם במחזור החיים השיווקי. פרקי הזמן עבור מוצר בתוך כל משבצת במטריצה משתנים. המוצר מגלם בתוכו תנודות ושינויים עד שהוא יוצא מהשוק (מחזור). המודל מסייע לתכנן ניידות נכונה של מוצרי החברה בין משבצות המטריצה. על ידי איזון זה של המטריצה תורם המודל לפיתוח האסטרטגיה הפנים ארגונית.
במודל זה קשה להשתמש כאשר אין מאחורינו היסטוריה, לכן מודל זה משמש לניתוח מצב ופיתוח תוכנית אסטרטגית חדשה לחברות ותיקות יותר (לעומת swot).
ארבעת המצבים האפשריים למוצר על פי מודל זה:
כוכב זוהר ילד פרובלמטי
פרה חולבת כלב מת
- ילד פרובלמטי- מוצרים בפיתוח
שלב זה נקרא "ילד פרובלמטי", כי כמו ילד פרובלמטי, לא יודעים מה יהיה עם המוצר.
מאפייני השלב:
– הוצאות גדולות
– הרבה מאד אי וודאות, מימד גדול של חוסר יציבות
– מס' אנשים מצומצם, אנשי פיתוח יתפסו את הליבה העיסוקית
– אין הכנסות עדיין
– הוצאות מו"פ- עלולים להצליח/ להכשל
– דרגת סיכון- גבוהה מאוד
– הכרות הארגון עם השוק הולכת ומתגברת עם הזמן
- כוכב זוהר- מוצר נחשף לשוק
– פעילות שיווקית גדולה מאד לצורך חשיפה
– הוצאות שיווק גבוהות
– רף הכנסות מתגבר עם הזמן
– היחסים עם הסביבה מתהדקים (לקוחות, מתחרים)
– לעיתים יש צורך להחזיר את המוצר לפיתוח ואז ישוב לחשיפה (פסק זמן)
– אנשי שיווק הם כ"א העיקרי שמגוייס לחברה בשלב זה
האסטרטגיה בשלב זה: פעילות שיווקית, התנהלות פיננסית נכונה, אסטרטגית תחרות
- פרה חולבת- מוצרים שחשיפתם לשוק יציבה. ביקוש יציב/ גובר- מוצרים מניבים הכנסות.
– שוק מכיר ומוכר, הלקוח רגיל לצרוך את המוצר
– מאזן רווחים חיובי וגבוה
– השקעות בשיפורים
– השקעה נמוכה בפרסום ובפיתוח
– כ"א עיקרי: כלכלנים, יתעסקו באיך להרוויח כמה שיותר מהמוצר
פרה חולבת- מניבה כסף, פחות משקיעים, הוצאות בירידה, הכנסות בעליה. המוצר רווחי ויציב. אחד התהליכים האסטרטגיים החשובים להיות פרו-אקטיבי, לא להכנס לשאננות! לקרוא את הסביבה ולהיות מסוגל להיות בעל יכולת שימור. גם כאן ניתן לחזור לפיתוח וחשיפה.
- כלב מת – מוצר שהתיישן. אבד עליו בכלח.
– ירידה במכירות
– ירידה ברווחים
– אין השקעה בפיתוח
– אין השקעה בפרסום
– לעיתים הכניסה למשבצת הזו היא ביוזמת הארגון שמעוניין להכניס מוצרים אחרים שבפיתוח לשוק.
– לעיתים החברה תרצה לשמר מגמה זו עבור מוצר מסויים לאורך זמן (בשל מלאי, הגבלה חוזית אליה התחייבנו ללקוחות, או נאמנות לקוחות לקו).
טבלה מסכמת– נדע היכן מוצר ממוקם לפי נתונים בפועל בשוק
| כוכב זוהר (מוצרים בחשיפה) תחרות+ לקוחות – משוב הוצאות ++ הכנסות + | ילד פרובלמטי (מוצרים בפיתוח) הוצאות + הכנסות – דרגת סיכון ++ |
| פרה חולבת (מוצרים מוכרים) הוצאות בירידה הכנסות ++ | כלב מת (מוצרים בדעיכה) הנכסות – הוצאות + |
בהתאם לניתוח המטריצה נבנה את התוכנית האסטרטגית .
קיימות מספר תנודות אפשריות מכל משבצת לרעותיה.
כל ארגון צריך לקבוע בתוכנית האסטרטגית- כמה זמן יקח הפיתוח? כמה נשקיע בכוכב זוהר? כמה מוצרים רוצים בפיתוח? כמה מוצרים חשופים וכו', מה קורה בשוק עצמו? כמה הכנסות/ הוצאות.
המטרה: להימצא ככל שניתן הזמן ב"פרה החולבת", מעט מוצרים בכלב מת ולהיזהר משלב האופוריה.
תוכנית אסטרטגית יוצרת איזון בין כל חלקי המטריצה, בסדר עולה :
% מוצרים בפיתוחß % כוכב בזוהרß % פרה חולבת.
יש מוצרים ששווה להשאיר עקב אוכ' צרכנים נאמנה שלא נרצה להסתכן לאבד עבור יצרן אחר.
קנה מידה להשקעת משאבים נכון בארגון יציב:
20%-30% – אסטרטגיית פיתוח (ילד פרובלמטי).
20%-30% – אסט' צמיחה – שיווק (כוכב זוהר).
40% – אסט' שימור (פרה חולבת).
10% – אסט' נסיגה (כלב מת).
