הפילוסוף אריסטו (בשמו המלא אריסטוטלס) היה, יחד עם אפלטון, הפילוסוף החשוב ביותר בהגות של הפילסופיה היוונית. הגותו של אריסטו, שהייתה במידה רבה גם מרד באפלטון, המשיכה להשפיע במשך מאות ואלפי שנים על כלל ההגות האירופאית והדי מחשבותיו של אריסטו ממשיכים להשמע עד ימינו.
אריסטו היה תלמידו של אפלטון אך במידה רבה מרד בהרבה מאוד מהתפיסות הפילוסופיות של המורה שלו. אריסטו התעסק בכמעט כל תחומי הידע האפשריים בזמנו (אז הכל למעשה נפל תחת הפילוסופיה) ותחומי העיסוק שלו היו בין היתר ביולוגיה, פוליטיקה, אסתטיקה, מטפיזיקה, פיזיקה, לוגיקה ואתיקה.
אחת מהביקורת הרציניות ביותר של אריסטו על מורהו היא זו שהוא שטח כנגד תורת האידיאות של אפלטון. לטעמו של אריסטו אין דבר שנמצא "מעבר" לעולם החומרי והקיום הממשי היחידי הוא הקיום החומרי. בתחום המטאפיזיקה הציג אריסטו את מושגי "הכוח" וה"פועל" המפורסמים שלו.
הפיזיקה של אריסטו המשיכה במשך אלפי שנים, עד לימיו של ניוטון, להיות הפרדיגמה שבה פעלה מרבית ההגות האירופאית. גם בתחומי הדת נודעה השפעה גדולה מאוד למחשבה של אריסטו והוגים מהיהדות, נצרות ואיסלאם התמודדו עימו בחשיבה התיאולוגית שלהם. תורת המדינה של אריסטו אף היא הייתה רבת השפעה. אריסטו סבור כי המדינה היא הוצאה לפעול למה שטמון בכוח באדם, וכי היא דרגה עליונה של התארגנות קהילתית הנובעת מטבעו החברתי של האדם הממלאת צרכים מורכבים יותר מאשר אלו שממלאת ההתארגנות של המשפחה או הכפר, כמו הצורך בביטחון אך גם בחינוך ממוסד, תרבות ועוד. לטעמו של אריסטו אדם יכול לממש את עצמו רק כאשר הוא חלק מקהילה שיתופית כזו או אחרת וכי המדינה היא הדרך הטובה והמתקדמת ביותר להבטיח צדק. תפיסת הצדק של אריסטו היא דיפרנציאלית, והחלוקה של משאבי המדינה צריכים להתחלק על פי תרומתו של האדם ועל כן לדעתו של אריסטו המדינה הדמוקרטית שמקנה שיוויון אפריורי לכל ללא הבחנה אינה נכונה.
אריסטו (יחד עם אפלטון) הוא ללא ספק אחד הפילוסופים החשובים והפוריים ביותר בתקופת הפילוסופיה היוונית והגותו ממשיכה להיות, אם לא רלוונטית אז לפחות מושא לעניין רב ודיון בקרב פילוסופים וחוקרי פילוסופיה עכשוויים.
ראה גם:
