הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית- כשתגובה פוסט טראומטית נמשכת יותר מחצי שנה הסיכוי לריפוי לא גדולים 30%-40% נשארים פוסט טראומטיים כל חייהם. לכן חשוב איתור וטיפול מוקדם ככל שניתן בהפרעת דחק פוסט טראומטית כי משך הזמן הופך את המצב לכרוני.
- טכניקות התנהגותיות: הרפיה, שליטה בסיוטים למשל, בשחזורים של החוויה (יש EMDR -טיפול בעיקר במי שויזואליות האירוע הטראומטי משוחזרת שוב ושוב.טיפול בתנועות עיניים-נותנים הנחיה להניע את העיניים-כאילו כך האדם "מוחק" את המראות.האם ללכת עם השכחה או להזכיר את החוויה? – יש לזרום לפי רצונן המטופל.אם רוצה להדחיק-לזרום אתו. אם לא רוצה להדחיק אלא להתמודד עם החוויה יש ללכת אתו.יש להיות אמפאטי כדי לדעת אם הוא רוצה להתמודד עם הזיכרון
- טיפול משפחתי או זוגי-הרעיון בטיפול משפחתי או זוגי הוא שבעקבות הפוסט טראומה הופר האיזון המשפחתי. לכן מאד חשוב להחזיר למשפחה את האיזון.האובדן הפתאומי של תפקוד האדם משתלט על המשפחה. המשפחה נוטה לקחת על עצמה את תפקודי החולה וזה מקבע את הבעיה כבעיה משפחתית. מדינת ישראל מגבה את התופעה ומקבעת את הבעיה בכך שנותנת לחולה גיבוי לנוח ולהתבסס כפוסט טראומטי. כלומר התגייסות המשפחה, היא גם חלק מהנורמה החברתית בישראל. שיקומית זה לא נכון. כאן צריך התערבות אנשי מקצוע ובעדינות משקמים את כבודו העצמי.
- טיפול קבוצתי מועיל מאד– מפגש עם אנשים שעברו חוויה הדומה "לשלי". הזדמנות להראות לסובל שעוד אנשים סובלים כמוהו ויכולים לתפקד.הוא לומד על מוטיבציה אפשרית ויכול לקבל מוטיבציה.
