על פי זיגמונד פרויד קיימים שלושה מבנים המארגנים את חיי הנפש שידועים בתור המודל הסטרוקטורלי שלו. המודל הסטרוקטורלי של פרויד בנוי על הבחנה בין: איד, אגו וסופר אגו.
איד= האיד הוא מולד והוא על פי פרויד הדחף הבסיסי ביותר של האדם. התינוק נולד כשכולו איד. בתוך האיד יש אנרגיות רבות שמחפשות סיפוק. הסיפוקים הם: רעב, צמא, שמירה על טמפ' גוף… והיכולת של התינוק בשלביו הראשונים היא בגדר שאיפה לסיפוק צרכים בלבד. האיד לפי פרויד עובד על פי עיקרון העונג-סיפוק מיידי.
פרויד דיבר על שני דחפים שנמצאים באיד: מין ומוות(תוקפנות).
דחף המוות שואף להרוס, להפריד דברים,שנאה ואגרסיות. ודחף המין שואף לבנות, לחבר, ליצור, אהבה ואלטרואיזם. פרויד שייך את המילה ליבידו (Libido) לאנרגיה הנפשית הנובעת מהאינסטינקטים הנכללים במסגרת האיד.
על פי פרויד ההבדלים הבינאישיים נובעים ממידת תוקפנות מולדת.
אגו= האגו על פי פרויד נמצא אצל התינוק בצורה גרעינית בלבד והוא הולך ומתפתח ככל שהתינוק פוגש יותר ויותר את הסביבה. עם המפגשים התינוק מבין שסיפוק מיידי אינו אפשרי תמיד. במרוצת הזמן התינוק (עם התפתחות האגו וההבנה שסיפוק מייד אינו תמיד אפשרי) מפתח את יכולת הפנטזיה- חשיבה על הסיפוק (של היצר אותו הוא רוצה לספק ברגע נתון). העיקרון שעל פיו פועל האגו זה
עיקרון המציאות– לפי פרויד האגו יכול לחשוב. מנגנוני ההגנה הם חלק מהאגו אך אנחנו איננו מודעים אליהם. תכונתו העיקרית של האגו היא שאין לו אנרגיות משלו והוא נשען על האנרגיות של האיד ולכן הוא צריך להגיע לפשרות עם האיד, לאפשר לו קצת סיפוקים על מנת שהוא לא יתפוצץ.
סופר אגו-הסופר אגו מכיל מוסר, ערכים של החברה ומצפון. הסופר אגו על פי פרויד כולל גם מצפון אישי וגם ערכים חברתיים.
הסופר אגו מכיל גם מודל אידיאלי של העצמי. הסופר אגו הוא בעצם המצפון המכוון את הפרט לדברים שכדאי לפעול על פיהם ומעניש כשלא פועלים ע"פ החוקים. במודל של פרויד הסופר אגו הוא המאוחר ביותר להתפתח, והוא אינו גמיש, הוא דרשני ומעניש- מהווה כוח נגד לאיד כשבתווך נמצא האגו. השפעתו של הסופר אגו באב לידי ביטוי ברגשות אשם, חרדה, בושה, הענשה עצמית ומוסריות יתרה.
ראה עוד על:
המודל המבני של פרויד מתוך סדרת מבוא לפסיכואנליזה
