אודות אנשי כנסת הגדולה

אודות אנשי כנסת הגדולה

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה

זמנם של אנשי כנסת הגדולה:

כנסת הגדולה היא שמו של המוסד העליון של חכמי ישראל בתקופת בית שני.  ככלל יש מיעוט של מקורות תורניים והיסטוריים אודות פועלם של אנשי כנסת הגדולה.

מבחינת תאריכים ידוע כי חגי זכריה ומלאכי היו ראשוני אנשי כנסת הגדולה, והם חיו ב480 לפני הספירה. הדמות האחרונה המוכרת מבין אנשי כנסת הגדול היא שמעון הצדיק שהוא משיירי(=אחרוני) אנשי כנסת הגדולה.

בגמ' יומא ס"ט מסופר על מפגש בין שמעון הצדיק לאלכסנדר מוקדון, וזה היה ב-333 לפני הספירה הנוצרית. כלומר- תקופת אנשי כנסת הגדולה נסתיימה בערך בשנה זו. לפי זה- התקופה של אנשי כנסת הגדולה ארכה 147 שנים החל מאזור שנת 480 לפני הספירה ועד שנת 333 לפני הספירה.

אך י"א ששמעון הצדיק הוא לא אותו אחד שהיה משיירי כנסת הגדולה, אלא שזהו שמעון  החשמונאי וזה היה ב280 לפני הספירה. ([1])

מוסד כנסת הגדולה מנה 120 חכמים שהתכנסו, כלומר חברו יחדיו על מנת לדון בעניינים העומדים על הפרק. כך כתוב בירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. וכן בבבלי מגילה י"ד:

אך בתלמוד הירושלמי במגילה כתוב שמנו 85 חכמים בלבד, וכן מוכח בספר עזרא, שם חתמו על אמנה 85 חכמים.

יש מחלוקת בין החוקרים איך הם פעלו- האם זה כמו הסנהדרין- מוסד חקיקה עליון שהתכנס כשהשעה צריכה לכך, או שזה היה בצורת כינוסים של העם שבהם תיקנו מדי פעם תקנות (כמו תקנות עזרא).

מקור השם "אנשי כנסת הגדולה":

ירושלמי- הם קרויים כך מאחר והחזירו את הגדולה ליושנה.

פועלם של אנשי כנסת הגדולה:

1. כתבו את יחזקאל, תרי עשר, דניאל ומגילת אסתר (ב"ב ט"ו:).

2. חתמו את התנ"ך, ופירשו אותו (אבות דרבי נתן, מגילה י:).

3. עסקו בענייני אגדה ומחשבה (כמובא בפרק חלק).

4. מייסדי המדרש (ירושלמי שקלים).

5. תיקנו תפילות, הבדלות, קדושות (ברכות ל"ג:).

6. תיקנו את פורים ואת קריאת מגילת אסתר.