י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן: גזירה שווה
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה
גזירה שווה היא אחת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
הגדרת גזירה שווה: לימוד דין בעניין אחר מעניין אחר על פי שתי מילים דומות הכתובות בשני עניינים .
דוגמאות לגזירה שווה : 1. ערכין י"ח.
2. פסחים ט"ו.
1. ערך האדם כפי שמופיע בתורה .
15 שקלים 50 שקלים 20 שקלים 5 שקלים
60 שנה 20 שנה 5 שנים חודש
הגמרא שואלת מה הדין בגילים הגדולים ?
נשאלת שאלה : מה לגבי גיל 60 עצמו ,האם הוא נחשב ב 15 שקלים או ב 50 שקלים ?
תשובה : נכתב בויקרא פרשת בחוקותיי כ"ז ז' " ואם מבן שישם שנה ומעלה " לפי זה נראה שגיל 60 כולל ב 15 שקלים .
הגמרא דוחה בנין אב זה [בניין אב : בנוי על הגיון ולא פרשנות] הגמרא מביאה גזירה שווה לאשש את הגזירה שווה
גזירה שווה זו אפשר להסביר אותה מבחינה הגיונית כמו כן היא באה לפרש שבכל מקום שנאמר בפרשה ועד בן X שנה
משמעותו עד ועד בכלל , לכן אף הנאמר לגבי בן שישים שנה ומעלה עד ועד בכלל ולאו דווקא בגלל שבא להקל.
שגיל 60 – קשור – בסכומו לגיל 61 ומעלה .
2. עניין פסח וקורבן תמיד .
מה בתמיד נאמר "תשמרו להקריב לי במועדו – דוחה את השבת .
אף בפסח נאמר "לבלתי הקריב קורבן ה' במועדו" – אף דוחה את השבת .
אם כאן אף כאן , הגזרה שווה בא לפרש את המושג במועדו על פי הנאמר בתמיד , כשם שבתמיד משמעותו דוחה את השבת
אף קורבן פסח ידחה את השבת .
הגבלות לעניין גזירה שווה :1. נדה כ"ב: , 2. רש"י סוכה י"א:
גזרה שווה שונה מן המידות האחרות בכך שאין היא מבוססת על הגיון ,אלא רק על דמיון מילולי
על כן נקבעו כללים להגביל את השימוש בגזרה שווה .
1. אין לומדים גזירה שווה אלא אם לפלות אחת מן המילים היא מופנה דהיינו , לא נדרשת הלכה ממנה . כלל זה קבע רבי ישמעאל
בנידה כ"ב: רבי עקיבא חולק וסובר שאפשר ללמוד גזירה שווה גם אם אין המילה "מופנה" .
2. "אין אדם דן גזירה שווה מעצמו אלא מרבו עד משה רבנו" לפי רש"י כל גזירה שווה מקורן במשה רבנו .
על כלל זה יש קושיא שהרי מצאנו מחלוקות בגזירה שווה, לדוגמא: קידושין י"ז.
מחלוקת תנאים רבי מאיר ורבי יהודה איזה גזירה שווה ללמוד ?
רבי מאיר לומד גזירה שווה ריקם- ריקם , ורבי יהודה לומד גזירה שווה נתינה-נתינה .
גזירה שווה שאין בה היגיון אשר גרמה להגבלה נוספת : ברייתא דר' ישמעאל
אפשר לצור מצב על ידי גזירה שווה בצורות זרות ומוזרות כגון הדוגמא מהברייתא ולכן באה ההוראה שגזרה שווה חייבת
לקיים את ההלכה ולא לבטל אותה .
הגבלה נוספת לעניין גזירה שווה : ירושלמי פסחים פרק ו' הלכה א'
"ר' יוסי בשם …….אדם דן גזרה שווה לקיים תלמודו ולא גזירה שווה כדי לבטל תלמודו "
מאחר ואנשים החלו לתת גזירה שווה כדי לבטל הלכה אז יצאה ההוראה הזאת .
השתלשלות גזירה שווה לדעת הרמב"ן : ספר המצוות לרמב"ן ספר המצוות לרמב"ן.
ישנן מילים רבות הכפולות בתורה, ואם ידרוש אדם מעצמו יהיה מצב שיהרוס כמה דינים ויסתור כמה עניינים
עניין גזרה שווה נאמר בתורה ממשה לסיני שדין מסוים נלמד על גזירה שווה .
השתלשלות גזירה שווה לדעת פרופסור גילת : פרקים בהשתלשלות ההלכה
לדעתו בהתחלה גזירה שווה יוסדה על ידי סברות והיגיון של האדם עם הזמן מידת גזירה שווה התמקדה בהשוואה מילולית כתוצאה מזה, זה יצר בעיות ,ולכן הגבילו על ידי עניין מופנה אבל זה לא תפס בציבור תלמידי החכמים ,ואז יצאה הוראה שאדם עוסק בגזרה שווה אך ורק כדי לקיים תלמודו.
