מבוא לתושב"ע: י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה
י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן "ארגז כלים" של קריאה תלמודית ועקרונות מנחים לפירוש המקרא ולשם מדרש. הכלים שמוצעים במסגרת י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן משמשים על מנת לפסוק ולפרש במקרים בהם יש סתירות בין הכתובים או אי בהירות לגבי גזרה של מקרה מסוים. על סמך המידות שהתורה נדרשת בהן פרשו חכמים דינים והלכות שאינם מפורשים בכתובים. המידות אפשרו להתפתחות של מחשבה יהודית כמו מדרשי ההלכה ואגדות חז"ל. כיום לא מקובל להסתמך על המידות לשם תיקון הלכות אלא רק כאמצעי לימודי-פלפלני במדרשים ובתלמוד.
מקור שלוש עשרה מדות שהתודרה נדרשת בהן : ברייתא דר' ישמעאל בתחילת הספרא
י"ג מידות של ר' ישמעאל מקורן בברייתא המופיעה בהקדמה לספרא ,לאחר הברייתא מביאה הספרא דוגמא לכל אחד מהדוגמאות .
מאיפה יסודן של י"ג מידות ? ברייתא דר' ישמעאל יסודן של י"ג מידות
הוא בשבע מידות שדרש הלל לפני בני בתירה אלא שר' ישמעאל מרחיב את הכלל ופרט ממידה אחת לשבע כללים .
נשאלת שאלה : האם המידות מתבססות על ניתוח לוגי של הטקסט (יוצרת) או שבאים לאמת לאחר שקיימים ההלכות (מקיימות) ?
י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן הן:
קל וחומר – במידת קל וחומר לומדים דין על ידי השוואת דין קל לדין חמור ממנו
גזירה שווה –מידת גזירה שווה קובעת כי לימוד דין בעניין אחר מעניין אחר על פי שתי מילים דומות הכתובות בשני עניינים
בניין אב – מידת בניין אב קובעת כי עניינים שיש ביניהם דמיון בתכונות או בדינים , ופרט אחד מהם מפורש במקום אחד בלבד – מלמד הפרט על כל הפסוקים הדומים לו
כלל ופרט – מידת כלל ופרט מאפשרת הכללת דברים שונים על פי עקרון אחד הוא כלל, וכל דבר ודבר הוא פרט
פרט וכלל – ביחסי פרט וכלל הכלל מוסיף על הפרט ומרבה הכול , שדיני שומרים חלים על כל חפץ הניתן לשמירה
כלל ופרט או כלל אין אתה דן אותו כעין הפרט – במצבים של רשימת פרטים יש להסיק את המכנה המשותף שלהם (כלל) המעיד על פרטים נוספים
מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל – פירוש הדדי של הכלל והפרט
דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד – לא ללמד על עצמו יצא , אלא ללמד על הכלל כולו יצא – החלה ממקרה פרטי אחד לכלל החל על מקרים דומים לו.
דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו – פירוש הדבר על פי ההקשר שבו הוא נמצא
שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם – הכרעה בין מקומות מתנגשים על ידי מקום שלישי
היקש – הסקה ממקרה אחד אל מקרה אחר.
