מבוא לתושב"ע: מדרש יוצר, מדרש מקיים ואסמכתא
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה
ספרות התנאים נחלקת לשתי חלקים :
א. מדרשי הלכה.
ב. משניות ,ברייתות ותוספתות .
החלוקה לא מדויקת לפי שאנו מוצאים מדרשי הלכה גם בתוך המשניות .
ההבדל בין מדרש הלכה למשניות :
- מדרש בנוי על פסוקים , משנה ברובה הגדול אין בה פסוקים .
- מדרשי הלכה מסודרים על פי חומשים והמשניות על פי נושאים .
מדרש קשור לפסוק ויוצר הלכה מתוך פסוק , מדרש מלשון דרוש אחיך אותו
לפי הבדל אפשר להעריך כי מדרש הלכה קדם למשניות , שהמשניות מהוות כמסקנות למדרשים , כמו שעשה הרמב"ם לתלמוד.
אבל אנו מוצאים משניות קדומות שקדמו למדרש הלכה .
השאלה מה קדם למה המדרש להלכה או ההלכה ( משניות ) למדרש ? בלשון אחרת האם מדרש מקיים או יוצר ?
מדרש מקיים – משקלו דין תורה , ההלכה באה ללא מקור אז בא המדרש וחיבר אותה לפסוקים , הלכה ואז מדרש .
מדרש יוצר – משקלו דין תורה , המדרש בפסוקים יצר את ההלכה , מדרש ואז ההלכה .
אסמכתא – משקלו דין רבנן , חכמים תיקנו והסמיכו זאת על הפסוקים .
הגדרת השאלה : תוספות שבועות פרק ג' הלכה ח'.
מדובר לא על מחלוקת בין רבי עקיבא לתנא קמא אלא בדרך הפירוש,מניין לומדים שפוסלים חרש ושוטה לעדות ?
וכאן בא לידי ביטוי שאלתנו האם היתה הלכה שחרש שוטה וקטן פסולים ואח"כ באו חכמים והסמיכו את ההלכה לפסוק
( מדרש מקיים ) או שדרשו את הפסוק והסיקו ממנה הלכה ( מדרש יוצר ) .
מטרת לימוד המדרש : מנחם אלון המשפט העברי ע"מ 244.
- להקל על זכירת ולימוד של הלכות שנלמדו בעל פה על ידי שילוב הפסוק בתורה .
- להראות את הקשר בתושב"ע לתושב"כ.
שתי גישות למדרש יוצר או מקיים :
גישה ראשונה : הקדמת המלבי"ם לספר ויקרא.
המלבי"ם סבר שהמדרש יוצר עצם התמודדותו מול המשכילים והרפורמה הוא נטה לקיצוניות שהמדרש מהתורה הוא
לכן כתב מילון המסביר את פשט המילים המסבירים את הפסוק על ידי המדרש .
הראיות שהוא מביא :
- אנו מוצאים הרבה סוגיות שעיקרן – "מנא לך" ? שמביאים בפסוק ולא יתכן שיאריכו בדבר שהוא רמז וסימן בלבד ,
כמו מדרש מקיים .
- דרשה מהפסוק מהווה הכרעה במחלוקת ולא יתכן שהייתה המחלוקת וההלכה מוכרעות בסימן ורמז בלבד .
גישה שנייה : ר' אייזיק הלוי , " דורות ראשונים.
ר' אייזיק הלוי סבר שהמדרש מקיים .
הראיה שהוא מביא :
אנו מוצאים הרבה סוגיות שהגמרא עונה "לא שמענו" ואם יעלה על דעתך שהמדרש יוצר מדוע אמר לא שמענו ,
היה לו לומר את המדרש לפסוק לעניין הלכה .
התשובה לשאלה היא : מאחר ויש ראיות רבות לכל צד , יוצא מכך שהמדרש הוא יוכל להיות יוצר או מקיים .
יוצר – ראיות למלבי"ם : 1. תוספות סנהדרין פרק ט' הלכה ב'.
2. תוספתא סוף מקוואות.
3. מסכת ברכות י"ב:.
1. מסופר שבמידה וישנם דברים חדשים אז העיסוק בפסוקים הוא המקור , ובית המשפט הסתמך על פסוקי התורה
ודרש מזה את ההלכה הפסוקה לעניין המשפט.
2. מסופר על מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא , ר' יוסי הגלילי הביא פסוק ודרש ממנו הלכה ונפסקה המחלוקת כמותו.
3. ר' אלעזר לא אמר פרשת ויאמר בלילה עד שדרש בן זומא ויצר הלכה שאפשר להגיד גם בלילה פרשת ויאמר .
מקיים – ראיות לר' יצחק אייזיק : 1.כריתות פרק ג' משנה ז'
2. סוטה פרק ה' משנה ב'.
3. בבא מציעא כ"ז..
1. לעניין "לא שמענו" שלא יעלה על הדעת שצריך לדרוש בשביל ההלכה ומהסיפור אנחנו מבינים שרק קבלה ומסורת יש לה
מקום לעניין ההלכה .
2.מסופר על רבי עקיבא שהביא פסוק אחרי שנוצרה ההלכה .
3. דוגמא להלכה שהייתה ידועה אלא נחלקו אם מדרבנן או מדאורייתא שלא ידעו האם הדין מהתורה ונרמז בפסוק או לא .
ההבדל בין אסמכתא למדרש מקיים : מסכת ברכות מ"א:
אסמכתא – דין דרבנן שנרמז בפסוק .
"ארץ שכל שיעוריה כזיתים" – דין דרבנן שנרמז בפסוק ארץ זית שמן.
מדרש מקיים – דין תורה שנרמז בפסוק .
מחלוקת הרמב"ם והריטב"א בביאור אסמכתא :
דעת הרמב"ם : רמב"ם , הקדמה לפירוש המשניות.
מטרת האסמכתא שזה רמז בתורה כסימן שלא נשכח את ההלכה.
דעת הריטב"א : ריטב"א ראש השנה ט"ז.
מטרת האסמכתא היא דברים שמהתורה אינם חובה אלא רשות ובאו חכמים יקבעו אותו חובה ומצאו לו רמז במקרא .
