במהלך מלחמת העצמאות קרסה החברה הפלסטינית מבחינה חברתית, כלכלית וצבאית, מה שתרם לבריחה המונית והיווצרות של בעיית הפליטים. היו לכך מספר סיבות:
:1.יריבות בין-ערבית הפלסטינים לא קיבלו את תוכנית החלוקה ולא היה בצד הערבי אף גורם שהיה מוכן אפילו לשקול קבלת ההחלטה .
הבקשות לעזרה מהצד הפלסטיני למדינות ערב נתקלו בסירוב או בהבטחות שווא .
יריבות קשה נוספת הייתה בין הנוצרים הערבים למוסלמים הערבים כגון בעיר חיפה שכול צד רצה להציל את עצמו ופשוט ברח ללבנון .
2.מנהיגות צבאית ומדינית –חלק מהערבים עזבו בגלל שמועות שהמנהיגים הערבים דורשים לפנות מקומות יישוב כדי שהפלישה תהיה חלקה וללא הפרעה תוך הבטחה שהם יחזרו לאחר ההצלחה הגדולה .
בהרבה מקומות המפקדים הצבאיים עזבו את הערים /כפרים וזה הביא לקריסת החברה ולנטישה המונית .
3.המאבק הלאומי –הפלסטינים פעלו כאילו לא מדובר במאבק לאומי בין העמים ולכן המופתים וההנהגה הערבית העדיפו לנהל את המלחמה מחוץ לארץ ישראל ומהר מאוד הם איבדו את השליטה על מה שקורה .
מאחר והם נמנעו מלקבל החלטה על עתיד ארץ ישראל ובכך לא אפשרו לפלסטינים לקבל החלטה עצמאית על גורלם .
עמדתו של היישוב היהודי במהלך מלחמת העצמאות :היהודים נלחמו בתחושה "שאין לאן לברוח " ולכן שכמעט לא עונו יישובים ובחלק מהם פונו הנשים והילדים בלבד ,לעומתם הארצות הערביות היו לערי מקלט עד יעבור זעם וזאת מתוך המסורת הערבית של עזיבת אזורי קרבות וחזרה לאחר המלחמה אלה שהבריחה הערבית הזאת הייתה ללא אפשרות חזרה .
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
