סיכום מאמר: "השיח האנתרופולוגי: על חקר האדם" / חיים חזן
מתוך: סיכומי מאמרים באנתרופולוגיה
המאמר "השיח האנתרופולוגי: על חקר האדם" של חיים חזן עוסק בהפקת הידע עלינו ועל זולתנו, ומשמעות הידע לאדם. לדעת החוקר ישנן שלוש רמות של ידע: 1. ידע קיומי – צרכים בסיסים לאדם
- 2. ידע על העולם (משמעותו של העולם)
- 3. ידע השוואתי – הבחנה בין סוגי ידע שונים, והשוואה ביניהם.
את דרך הפיכת הידע למדע, החוקר מגדיר כ"מידוע". תהליך המידוע הוא קשה, ומתבסס על שיטות מחקר שהאדם יצר לעצמו (שאלונים, סקרים, ראיון ושיטות מחקר שונות). לאחר אסיפת המידע השוואתו למידע קודם והסקת מסקנות, המידע הופך למידוע. ישנם סוגים של מדע בהם האדם עוסק (מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה). קליפורד גירץ מדמה את האדם לעכביש, הטווה סביבו קורים של ידע ומשמעות, כאשר תפקידו של האנתרופולוג הוא לפרש ולהבין את הידע ותרבותו של האדם. חזן טוען כי בכדי לפענח את החברה יש להתייחס אליה במספר בחינות:
- זמינות של ידע- נגישות (בעבר לא היה נגיש ועל כן לא חקרו הכול).
- קדימות תרבותית- מתבטא בערכיות (ערכים שע"פ החברה מפענחת את הידע).
- חלוקה ע"פ עניין- ע"פ תחומי משנה המייחדים את החברה.
- הצגת שאלות עקרוניות . (הכוונה לתשובה תוך כדי שאילת השאלה).
- הדרך בה חברה פועלת (גישה פונקציאליסטית, כל גורם בעל משמעות).
- הדרך בה רעיונות מתפשטים גישה דיפוזית – דרכי הפצת הרעיון בין תרבויות).
- מטאפורה- השוואת רעיונות בצורות סמלית דומות (מערכת עצבים= מרכזיית טלפונים.
חיים חזן ב-"השיח האנתרופולוגי: על חקר האדם" מגדיר בכל חברה סוגים שונים של אנשים, ע"פ צורך המזון לאדם. בתחילה הוא מתייחס לאדם כסתגלתן (הדרך בה האדם מפיק משאבים מקסימאליים מהחברה),לאחר מכן לאדם כמחפש משמעות (השלטת סדר, שמירה על ערכיו). פאן נוסף שהחוקר מגדיר היא את עליונות של האדם על סביבתו, ולבסוף הגדרת האדם כייצור סביל (הטבע נותן לו את המזון).
