סיכום: על עקרת הבית והחשבונאות הלאומית – ניצה ברקוביץ'

סיכום: על עקרת הבית והחשבונאות הלאומית – ניצה ברקוביץ'

מתוך: חברה ומגדר – סיכומים

המאמר "על עקרת הבית והחשבונאות הלאומית" של ניצה ברקוביץ' (להבחין מ"עקרת הבית והחשבונאות הלאומית של ננסי פולברה) מציג כיצד תגובת המדינה למחאתן של תנועות הנשים נגד כללי הדיווח על עבודתן ועל הדרכים להעריך את עבודת משק הבית יצרה קטגוריות לאיסוף נתונים, שאינן מאתגרות את הנחות היסוד החברתיות המגדירות עבודה הנעשית בתחום הביתי. מציגה את ההשלכות של הנושא לשעתוק ההבחנות בין הפרטי לציבורי המכוננות את המושג "עקרת הבית". ארגון ומיון מידע נותן משמעות לנתונים ומגדיר את הקבוצות באוכלוסיה ואת מה שיש לדעת עליהן. הקטגוריות  מעניקות משמעות תרבותית. אינטרסים שונים, אי הסכמות תיאורטיות, הבדלים בין המינים אינטרסים פוליטיים ועוד עיצבו את דרכי החשיבה השונות לגבי הפעילות הכלכלית של נשים. במעבר לשיטות ייצור תעשייתיות הופרדת פונקצית הייצור ממשק הבית. בד בבד התפתחה ההבחנה החברתית בין פרטי  – הספירה הנשית הפחות חשובה ופחות מרכזית , והציבורי – הספירה הגברית היותר חשובה ויותר מרכזית. הגברים עוסקים בפעילות כלכלית מחוץ לבית וזוכים לגמול  כספי ואילו הנשים עובדות בתוך הבית וזוכות לתמורה כגון אהבה, ביטחון והגנה. עבודת משק הבית נתפסת כלא עבודה וכראיה ניתן לראות שהגדרתה לא השתנתה במאה האחרונה. התהליך שבו הפכה עקרת הבית ללא יצרנית כרוך בעבודה אידיאולוגית ופוליטית ולצורך כך נדרשה מסגרת קוהרנטית שתאחד תיאוריות כלכליות, אינטרסים פוליטיים ותיאוריות אידיאולוגיות לגבי מגדר. הנשים מחו נגד המסורת הסטטיסטית ועל המיפוי של עולמות הבית והעבודה אך המדינה נטרלה את הביקורת ע"י הקמת משרדים סטטיסטיים נפרדים. עבודת משק הבית נעלמה ממפקדי האוכלוסין בהדרגה. אולם, בשיח החדש הופכת עבודה הבית משקופה לנראית. מודגש הפער שבין מעמדה הנחות לבין חיוניותה ונגלית לעין השתלבותה במערכת האינטרסים הג'נדריאלית. ( גברים מכל המעמדות מפיקים תועלת מעבודת הבית. )כמו כן מסולק המסך האידיאולוגי היוצר זיהוי אולטימטיבי וטבעי של עבודת הבית עם נשים ושל נשים. הדיון בבסיס האידיאולוגיה של ההפרדה בין פרטי וציבורי הכשיר את הקרקע לדרישה הפמיניסטית להכיר בתרומה הכלכלית של עבודת משק הבית, להכליל אותה בחשבונאות הלאומית ולתגמל אותה. ההנחה היא שחישוב כזה יביא לשיפור במעמדן של הנשים.  הניסיון לארגן את משק הבית במודל תעשייתי ולהביאה בחשבון הלאומי נבנה על טשטוש הגבולות בין הפרטי והציבורי במטרה לחלץ את עקרת הבית ממיקומה השולי. ברקוביץ' טוענת שלא כך יוחזר כבודה של האישה. פעולה זו תחזק את התפיסה הסטריאוטיפית של עבודת נשים, תרחיב את פעולתה של המדינה ויעניק יותר חשיבות ולגיטימיות לנתונים הרשמיים המתפרסמים מטעמה. היא טוענת שכל עוד לא תשתנה חלוקת העבודה החברתית ולא תתערער חלוקת התפקידים האחראית על משוואה זו אין לצפות לשינוי ממשי במעמדן של הנשים.