חברה ומגדר: מגדר ושוק העבודה
מתוך: חברה ומגדר – סיכומים
מגדר ושוק העבודה ישנם שני מקצועות בהם נשים מרוויחות כמו גברים – דוגמנות וזנות. נשים מרוויחות 60% ממשכורתו של גבר באותו מקצוע ובאותו תפקיד בעל נתונים זהים. למה? למה זה כך? מה בשוק העבודה ובארגונים מאפשר זאת? מה הופך את שוק העבודה ואת הארגון לממוגדרים? הבירוקרטיה אינה אישית והיא אינה עושה אפליות. למה אם כן קיים אי השוויון? ישנם מקצועות שנתפסים כנשיים. מה מאפיין אותם? מקבלים בהם פחות כסף, יש בהם פחות יוקרה, הם טיפוליים ושעות העבודה בהם גמישות. למרות שמקום העבודה אמור להיות ניטרלי אפשר בקלות לראות שהשוק ממוגדר. אי השוויון מובנה בפרקטיקות ובתפיסות של מקום העבודה: 1. הדיכוטומיה בין הפרטי לציבורי – האישה אחראית על הספירה הביתית והגבר על הספירה הציבורית ולכן בשוק העבודה היא נתפסת כמשנית. 2. משניות נשים בשוק העבודה – הנשים נתפסות כמשניות, כמשכורת שנייה והן מקבלות יחס בהתאם ( מקודמות פחות, מפוטרות יותר, מוערכות פחות ) הן אינן שואפות להתקדם במקרים רבים ואינן מקבלות חיזוקים מהסביבה ומהבעל. המעבידים נהיים סוכנים מגדריים כיוון שבידיהם היכולת לקדם או לפטר את האישה. יש גם סטריאוטיפ שנשים לא רוצות להתקדם כי הן מעוניינות לחזור הביתה מוקדם. אי השוויון בקידום גורם לכך שככל שנעלה לצמרת הארגון נמצא פחות נשים. למרות כניסתן לשוק העבודה הן אינן מערערות על ההירארכיה. בנוסף הן לא מצליחות ליצור רשת חברתית שתסייע להן. 3. אי שוויון בשכר – במחקרה של לינדה עפרנו נמצא פער משמעותי בין גברים ונשים באותם תפקידים בעלי אותם נתונים מקצועיים בשתי נקודות זמן שונות. היא גילתה שמרכיב הסחר היה דומה אולם התוספות הן שעושות את ההבדל: אחזקת רכב, ביטוח מנהלים, אש"ל והסכמים קיבוציים. כל אלה גורמים לכך שנשים מרוויחות פחות. שוק העבודה פועל בצורה גברית. לדוגמא: * שעות העבודה – שעות העבודה אינן גמישות. נשים הרוצות להוכיח חריצות צריכות להישאר הרבה שעות למרות שלא בהכרח השעות הללו יעלות. זו הדרישה. * הערכת העבודה – עבודה מוערכת זוכה לגמול. האלמנטים המוערכים הם גבריים. למשל, עבודה הדורשת הרמת משקל היא עבודה מוערכת יותר מעבודה הדורשת זריזות ידיים. תמיכה, חינוך, קשר בין אישי הן תכונות פחות מוערכות מראציו'. * בידול מגדרי – נשים מנותבות למקצועות מסוימים ( מורות, גננות ) ומורחקות ממקצועות אחרים. מקצועות אליהם נכנסות נשים עוברים תהליך של נשיות ומוערכים ומתוגמלים פחות. המקצוע מאבד את יוקרתו. לעומת זאת, כאשר מקצוע עובר תהליך של פרופסוריזציה הוא הופך להיות מיועד לגברים ( מיילדת )לבידול המגדרי יש גם יתרונות כיוון שלנשים יותר קל להיכנס לשוק העבודה ויש להן פחות תחרות. עם זאת הן מתקשות יותר להיכנס למקצועות גבריים. מעלית הזכוכית – כאשר גבר יחיד נמצא בתחום נשי יש לו אפשרויות קידום מהירות יותר. * מנגנון נוסף לשעתוק הפער המגדרי בשוק העבודה הוא האידיאולוגיה החברתית של קונפליקט תפקידים: מדובר בהנחה הסמויה והגלויה שלאישה יש קונפליקט תפקידים – אמא ועובדת. הגבר מסור לחלוטין לעבודתו ואילו האישה נמצאת בקונפליקט בין הבית לעבודה. ניצה ברקוביץ' דיברה על העבודה הנשית הלא משולמת במשק הבית (כמו בגישת הפמיניזם המרקסיסטי) ועל המשמרת השנייה. גם כשאישה היא המפרנסת הראשית או היחידה חלוקת התפקידים במשק הבית אינה משתנה והאישה נדרשת אפילו לעבוד יותר על מנת שהגבר לא ירגיש מאוים.* רשתות חברתיות הוא מנגנון נוסף המשפיע על נחיתות הנשים. לנשים פחות קשרים ולכן נפתחות בפניהן פחות אופציות. Ibarra – חקרה את הרשתות החברתיות וטענה שרשתות חברתיות של גברים נוטות להיות של גברים בלבד. מכאן שגם נשים וגם גברים מעוניינים ושואפים לחבור לגברים. לעיתים קרובות נשים מוצאות עצמן מבודדות. הן מנסות להתחבר לגברים ולכן לא נוצרת רשת תמיכה נשית. רק כשיש מספיק נשים ( קאנתר אומרת שמעל 30% ) ינסו הנשים לחבור לנשים. היא חקרה התנהגות מיעוטים במקום העבודה וטענה שנשים מפנימות את השנאה והזלזול כלפיהן ולכן יאמצו דפוסים גבריים. ישנם 4 ארכיטיפים של נשיות מדומיינת אותם נשים נוטות לאמץ בסביבה גברית: 1. בתולת הברזל ( אישה קשוחה, א-מינית, לובשת חליפות גברים ולוחמנית )2. חיית המחמד ( חמודה, חברמנית ויחד עם כולם ) 3. פלרטטנית ( אישה המשחקת עם הנשיות שלה ) 4. מופקרת ( שוכבת עם כולם ). במקרה ויהיו מעט גברים בסביבה נשית הם קודמו מהר וזה ישחק לטובתם. נמצא שמרבית הנשים יעדיפו בוס גבר מבוס אישה. לאישה מנהלת יש תדמית של כלבה קרה אחרת איך היא הייתה מגיעה לתפקיד. בנוגע למגדר באקדמיה הישראלית – ככול שעולים בסולם הדרגות ניתן למצוא פחות נשים. מינה תורן חקרה את הנושא ומצאה שנשים אקדמאיות מרוויחות פחות מגברים ורובן עובדות במכללות ולא באוני'. עולם האקדמיה מובנה בצורה גברית כיוון שהוא דורש רציפות ונשים מאוד מתקשות לעמוד דרישה זו עקב הריונות. בישראל עם זאת נמצא שישנה פחות אפליה ישירה בביטויים סקסיסטיים אך אין חוקים כנגד זה.
ראה גם: מגדר ותרבות ארגונית
