מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, פרק המהפכה הצרפתית
ראשיתה של המהפכה הצרפתית היא דווקא במתיחות הפוליטית בין שני מוקדי כוח ותיקים: האצולה הצרפתית והמלוכה. באמצעות הפרלמנטים המקומיים, האצולה קראה תיגר על המלך התנגדה למדיניותו כפי שהיא תמיד נהגה לעשות בהיסטוריה מאחר שהמלך קיצץ להם בזכויות היתר: הם נדרשו לשלם יותר מיסים, ולא שותפו באופן פעיל בתהליך קבלת החלטות בחצר המלוכה או ענייני הממשל ולכן הם תמיד ניסו להתקומם או לחתור תחת המלך. בשלב מסוים נכנסו לתמונה מעמדות הביניים העירוניים שעלו בסולם החברתי וביססו את כוחם . המעמד השלישי לקח את ההובלה מהאצולה והוביל את צרפת נגד מוסד המלוכה ונגד אצולת הקרקעות (פיאודליזם). לבסוף הם הצליחו למגר את המלוכה ולקעקע את מוסד הפיאודליזם ולמעשה הצליחה גם לבסס שלטון רפובליקני.אם כן יש פה מאבק מעמדי בתחילה האצילים כנגד המלך ולאחר מכן עליית מעמד הבורגנות שמתמודדים נגד מוסד המלוכה והאצולה הפיאודלית עד למיגורם. יש גם טענה שאומרת שלואי ה-16 איבד את היוזמה הפוליטית וכתוצאה מכך את מלכותו ואף את ראשו כי הוא הפך לגורם משני שכרוך אחר האסיפה הלאומית כלומר למעשה המונרכיה נפלה לא כתוצאה ממאבקים בין מעמדות אלא כתוצאה ממאבקים פוליטיים שגרמו לביטולו של מעמד האצולה דבר שהוביל לכך שהמלך נישאר ללא הגנה והיה צריך להתמסר לחסדי האסיפה הלאומית. זאת אומרת הטענה הזאת אומרת שמעמדות הביניים או השליטים החדשים בצרפת לא היו קפיטליסטים כמו שהדעה המרקסיסטית טוענת. הם גם לא היו מעמד חברתי ברור ומובדל ערב המהפכה הצרפתית [ז"א יש הבדל בין רופא בעיר לבין רופא בכפר כי בעיר אנשים יותר רדיקאלים מאשר בכפר] כלומר יש הבדל בין מה שחושבים אנשי מעמד הביניים בכפר לבין מה שחושבים אנשי מעמד הביניים בעיר (שהם יותר רדיקלים ביעדים שהם מעוניינים להשיג במהפכה).
התקופה שקדמה למהפכה הצרפתית מאופיינת בניסיונות התקוממות של אנשי האצולה הפיאודלית כנגד המשטר האבסולוטי. יש בצרפת אצולה קרקעית-עם אדמות וצמיתים, ויש אצולת הגלימה– שמקבלים תואר אצולה לימי חייהם כגון פקידים בכירים, שופטים, אך גם כאלה שקנו תארים שעברו בירושה. במהלך 200 שנים שקדמו למהפכה הצרפתית יש ניסיון רצוף ומתמשך של בית המלוכה לפגוע בזכויות היתר של האצולה בעיקר על רקע של משברים כלכליים מתמשכים, מלחמות, צורך לממן את קופת המדינה ולהגדיל את הנתח של השתתפות האצולה בתשלום מיסים. גם לואי ה-16 עצמו ניסה לפגוע בזכויות האצילים במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18 הוא ביקש לערוך רפורמות כלכליות ומשפטיות כדי לבער את השחיתות שפשטה בכל המערכות האדמיניסטרטיביות. הוא ניסה לייעל את מערכת המיסוי להוציא את כל אותם גורמים המושחתים בכדי לייעל את המערכת הפיננסית של צרפת ולסלק את החובות של בית המלוכה. צרפת באותה תקופה נמצאת במשבר פיננסי עמוק ולכן הוא צריך לעשות מעשה על מנת לצוף מעל המים, ולמעשה זה פוגע בזכויות היתר של האצולה ולכן הם מתנגדים לחלק מהרפורמות המוצעות. לואי ה-16 נידרש כל הזמן לשנות מהלכים לשנות רפורמות לפטר שרי אוצר מסוימים ובסופו של דבר הוא איבד את היכולת והיוזמה הפוליטית הוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא נתקל בהתנגדות של האצולה ושל הפרלמנטים המקומיים לניסיונות החוזרים ונשנים שלו להקים ממשל ריכוזי וייעל את המערכת הפיננסית. לואי ה-16 נקלע למשבר פוליטי ותחיקתי [למרות שלצרפת אין תחוקה באותה תקופה] כי כוח השלטון שלו נשען על כל מיני סמכויות אלוהיות כנסייתיות מהתקופה הפיאודלית שלחלק מהם לא היה כבר מקום במציאות של המאה ה-18. המלך במצוקה והוא רוצה להשיב לידיו את היוזמה הפוליטית וכתוצאה מכך מחליט לכנס את אסיפת המעמדות.
לקריאה נוספת:
