הרצל ו"מדינת היהודים"
כחלק מפועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה הרצל כותב את הספר מדינת היהודים (1896) ובו הוא מסביר את הבעיה של העם היהודי בגולה ופתרונה. זוהי חוברת קטנה וצנועה, כתובה בשפה הגרמנית ומיועדת ליהודי מערב אירופה בעיקר.
תוכנו של הספר "מדינת היהודים" מחולק לשניים. חלק ראשון דן בבעיית היהודים והאנטישמיות.
הבעיה של העם היהודי בגולה (ראה גם: הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי)
- · האנטישמיות–הרצל רואה באנטישמיות את מקור הבעיות של היהודים בגולה, משום שהיהודים מעוררים שנאה בכל מקום בו הם נמצאים בגלל היותם "נטע זר". האנטישמיות היא מעגל קסמים שלא נגמר, להיכן שילכו היהודים תגיע אליהם האנטישמיות. לכן נדרש פתרון שיהיה מתואם עם העמים.
- · כשלון האמנציפציה-בעייתם של היהודים מתרחבת עם קבלת האמנציפציה, משום שהיהודים החלו לעסוק במקצועות חופשיים, תוך התרכזות במקצועות שנחשבו לבלתי יצרניים וכן מואשמים בתפיסת משרות כלכליות של האזרחים וגרימת אבטלה. דבר זה מעורר את קנאת האוכלוסייה משום הצלחתם של היהודים בהם.
- · לדעתו של הרצל, אין פתרון לאנטישמיות, לא ע"י הגירה, לא ע"י התבוללות, לא ע"י משטר סובלני ולא המרת דת מצד היהודים. האנטישמיות תחדל מלהתקיים כאשר היהודים לא יהיו קיימים במקומות האלה. האנטישמיות היא מעגל קסמים שלא נגמר.
החלק השני דן בתכנית חדשה המוצעת ע"י הרצל בכדי לפתור את בעיית היהודים.
השגת טריטוריה בהסכמת המעצמות-כשלון האמנציפציה, הרדיפות והאפליה דחפו חלק מהיהודים לעסוק בתנועות מהפכניות סוציאליסטיות, דבר שהגביר את האנטישמיות מצד המתנגדים לשיטה זו. לאור כל זאת הרצל מציע ליהודים ולעמי העולם לאפשר ליהודים לעבור ולחיות בטריטוריה משלהם.
- · הרצל מציע שתינתן ליהודים טריטוריה משלהם בהסכמת המעצמות, הוא מתייחס בעיקר לתורכיה, גרמניה, בריטניה והאפיפיור. הוא מציע את א"י המולדת ההיסטורית תוך הסכמת הסולטן, אך יחד עם זאת הוא מציע את ארגנטינה שהיא ארץ עשירה ורחבת ידיים. (לאחר הקונגרס הראשון הרצל מודיע שא"י היא הפתרון הבלעדי).
- · לשם השגת הצ'רטר על ארץ ישראל (זיכיון להתיישבות יהודים בארץ ישראל) מציע הרצל להקים שתי חברות יהודיות: "אגודת היהודים" ו"חברת היהודים".
- · "אגודת היהודים": זהו מוסד שיהווה מעין ממשלה זמנית, תורכב מנציגי היהודים. זהו גוף מדיני שינהל את המגעים הדיפלומטיים עם מדינות העולם לשם השגת הצ'רטר, עפ"י החוק הבינלאומי. זהו גוף שיעסוק בפוליטיקה, בניהול מו"מ, הוא יכתוב חוקה, יקבע את אופי המדינה ויתכנן אותה.
- · "החברה היהודית": זהו מוסד ביצועי – כלכלי, כחברת צ'רטר (יקבל זיכיון לפעולותיו…) תפעל על בסיס מניות, לאחר הקמת בנק יהודי מסחרי ציוני. זהו גוף שיהיה אחראי לכל הפעולות המעשיות והכספיות של הקמת המדינה כמו: רכישת קרקעות ופיתוחן, ארגון הגירת היהודים מהעולם לטריטוריה החדשה, תוך בניית הישובים החדשים, לאחר חיסול נכסי היהודים באופן מאורגן ומסודר ע"י גוף זה. גוף זה הוא בעצם המוציא לפועל את תכניתם של הממשלה הזמנית כלומר, "אגודת היהודים".
- · מדינת מופת-הרצל מתאר את מדינת היהודים שתקום כמדינת מופת, עפ"י תכנית מעובדת מראש, תוך ניצול המדע וכשרונותיהם של היהודים. המדינה תהיה בעלת אופי אירופאי, דמוקרטית. כל אזרחיה ייהנו משוויון אזרחי מלא ללא הבדל דת ולאום. מדינה שתושתת על הערכים הסוציאליים, דאגה לחלשים ולנשים. הפועלים יעבדו בתנאים משופרים ויהיו להם שכונות נאות. זו תהיה מדינה שוחרת שלום עם צבא להגנה בלבד. תהיה הפרדה בין דת למדינה, חופש אמונה, אולם לרבנים יינתן מעמד מיוחד. הדגל יהיה לבן עם שבעה כוכבי זהב המסמלים את שבע שעות העבודה ביום.
- · פתרונה של בעיית העם היהודי חייב להתבצע על ידי מאמצים מדיניים ודיפלומטיים. לשם כך, התנועה הציונית צריכה לבחור הנהגה ולהקים מוסדות שינהלו משא ומתן עם המעצמות, כדי להשיג "צ'רטר'" = היתר, אישור בינלאומי להתיישבות המונית של יהודים בטריטוריה מסוימת, שם תקום מדינה ליהודים. כשהמעצמות יעניקו את הצ'רטר, הן יוכיחו שהם מכירות בעם היהודי ומסכימות לסייע לו. רק לאחר קבלת הצ'רטר, התנועה הציונית צריכה לפעול בצורה מאורגנת ליציאה מן הגולה, להתיישבות בטריטוריה שתינתן ליהודים ולהקמת מדינה משלהם
הרצל == ציונות המתבססת על מטרה מדינית ועל פעילות מדינית גלויה
לעיני כל = "ציונות מדינית" == .
***"מדינת היהודים" עורר עניין רב, הוא תורגם לשפות רבות. יהודי מזרח אירופה התלהבו מהרעיונות של הספר וקיבלו אותו בהתלהבות. יש כאלו שראו את הרצל כ"מלך היהודים החדש". לספר היו גם יהודים שהתנגדו לרעיונותיו בעקר היהודים החרדים וכן יהדות מערב אירופה שראו בכך סכנה להמשך השתלבותם בחברה האירופית.
