מאבק הישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי בתחומים : העפלה, ההתישבות והמאבק הצבאי (תנועת המרי, מאבק צמוד ומאבק רצוף)
המאבק בבריטים במסגרת "תנועת המרי העברי" בא"י ותגובות הבריטים למאבק
עם תום מלחמת העולם השנייה, התגבשה בקרב אנשי התנועה ההחלטה כי יש לתבוע ממדינות העולם הקמת מדינה יהודית ריבונית בא"י. מכיוון שהמדיניות הבריטית לא השתנתה ובריטניה המשיכה לקיים את גזרות הספר הלבן ה – 3 ואת חוק הקרקעות, הגיעו 3 המחתרות אצ"ל, לח"י וההגנה להכרה כי עליהן לשתף פעולה נגד בריטניה. עוד קודם לכן, ב- 1944, לקראת סוף מח"ע 2 , פתח ארגון האצ"ל במרד נגד שלטון המנדט הבריטי במטרה הביא להקמת מדינה יהודית. רוב הישוב היהודי בא"י הסתייג מן המרד של האצל מכיוון שהמלחמה בגרמניה הייתה עדיין בעיצומה. ההגנה הכריזה על "סזון" – רדפה במשך 5 חודשים את אנשי האצל והלחי והסגירה אותם לידי שלטון המנדט הבריטי, בטענה כי הם פוגעים בסיכויים להקמת מדינה יהודית בא"י לאחר מח"ע 2.
מה היו הגורמים[או המטרות] להקמת תנועת המרי ?
- בעקבות הסזון, פסקו הפעולות האלימות של האצל והלחי ונוצר בסיס לשיתוף פעולה בין המחתרות. הן הגיעו למסקנה כי פעולה משותפת של שלושתן תביא להגברת כוחו של הישוב היהודי בא"י מול בריטניה .
- הם חשבו כי למאבקם תהיה השפעה על דעת הקהל העולמית והדבר יביא להתערבות של ארה"ב לטובתם.
- מקימי תנועת המרי רצו לחשוף את המצוקה של היהודים פליטי השואה ובדרך זו הם קיוו כי פעולותיהם יביאו לסיום שלטון המנדט הבריטי בא"י ולהקמת מדינה יהודית עצמאית.
- הם התאכזבו מבריטניה, שהמשיכה להתנגד לאחר מח"ע 2 להקמת מדינה יהודית עצמאית ולא ביטלה את הספר הלבן השלישי ואת חוק הקרקעות, נאבקה נגד עליית מעפילים ,פליטי שואה , וגירשה אותם מן הארץ למחנות מעצר,
- התחזקותו הכלכלית והצבאית של הישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם השניה אפשרה לו לפתוח במרד. חלק מן הצעירים רכשו אימון צבאי במסגרת הצבא הבריטי. התעשייה והחקלאות בא"י התפתחו מאד בתקופת מלחמת העולם והישוב היה מסוגל כעת לממן את המרד בבריטניה.
הקמת תנועת המרי העברי – 11/1945 – 7/1946 [פעלה במשך 10 חודשים].
הוקמה מסגרת ארגונית לתיאום ושיתוף פעולה בין 3 המחתרות.
מדברי דוד בן גוריון : " לא נוותר על 3 דברים : על חופש העלייה היהודית, על הזכות לבנות את המולדת ועל עצמאותנו המדינית".
מדברי מנחם בגין : " שלטון המנדט הבריטי מושתת על כוח..שלטון כזה מוכרחים להפיל..על ידי כך שמעמידים את נשק החופש אל מול הכידון המשעבד".
המחתרות לא התאחדו למסגרת אחת, כל אחת המשיכה לפעול בנפרד , אך הפעולות המשותפות התבצעו רק באישור המפקדה המשותפת [ועדת x ]. כל מחתרת רכשה בעצמה את הנשק שלה ללא צורך באישור המפקדה. נקבעו פגישות קבועות בין נציגי המחתרות שבהן ידונו על פעולות בתחום המעשי והמדיני. תנועת המרי כללה את כל הישוב היהודי בא"י .היא הייתה כפופה למוסדות ההסתדרות הציונית. היא ניהלה פעולות של התנגדות סבילה והתנגדות פעילה למדיניות הבריטית הפוגעת בציונות.
במסגרת ההתנגדות הפעילה נעשו פעולות כמו :
התקפה על מוסדות, ארגונים ומתקנים בריטים.
התבצעה פריצה למחנה המעצר בעתלית, השתלטו על המחנה ושיחררו 200 מעפילים שהיו כלואים שם.
פיצוץ תחנת משטרה – 11/1945לאחר הכרזת בווין.
התחנה הופצצה כתגובה על לכידת אניית מעפילים .
התקפה על מרכזי הבולשת הבריטית ביפו ובירושלים.פעולה זו נערכה על ידי האצל והלחי ללא אישור ועדת x.
ליל הרכבות – 11/1945 – הפלמח פוצץ למעלה מ – 150 מקומות בהם עברו רכבות של הצבא הבריטי ברחבי הארץ.
התקפת האצל על שדות התעופה של הצבא הבריטי בארץ מהם יצאו מטוסי סיור למעקב אחר ספינות מעפילים.
פעולות של התנגדות סבילה לשלטון הבריטי :
המשך עלייה בלתי חוקית. "המוסד לעלייה ב'" הוקם על ידי ההגנה, חכר באירופה אוניות ונעלה עולים בלתי לגליים, הקים מחנות מעבר באירופה ליהודים שארצו לעלות ארצה, דאג לקליטת המעפילים בא"י. מטרת פעולות אילו הייתה להציל את פליטי השואה ולהעלותם לארץ וכן לחזק את הישוב היהודי בא"י על ידי הגדלת מספר היהודים בא"י. פעולות אילו באו גם כדי להוכיח לשלטון המנדט הבריטי כי יהודי א"י לא ישמעו לספר הלבן. חלק גדול מאוניות המעפילים נתפסו על ידי הצבא הבריטי.
המשך התיישבות בלתי חוקית באזורים בהם נאסרה על ידי הבריטים התיישבות יהודית. מטרת פעולות אילו הייתה להרחיב את השטחים בהם יושבים יהודים בא"י במטרה להשפיע על גבולות המדינה היהודית שתקום בעתיד, להרחיב את שטחה העתידי, כדי שתוכל להגן על תושביה.
דוגמא לפעולות התיישבות :הקמת 5 ישובים בצפון הארץ ב – 11/1945.
פרשת ביריה : היא הוקמה ליד צפת במטרה לחזק את ההתיישבות היהודית בגליל.
הבריטים שערכו חיפושים באזור מצאו בביריה נשק וכלאו את אנשי בירייה. הוחלט לא לנטוש אותה.. לביריה עלו למעלה מ – 2000 איש , נטעו בה עצים והקימו מחנה. אך המחנה נהרס על ידי הבריטים.
הוחלט להקים את בירייה בפעם השלישית ושוב עלו אליה אלפי אנשים.
הפעם החליטו הבריטים, נוכח ההתעקשות היהודית, לאפשר ל – 20 איש להישאר במקום כדי שימשיכו בעבודות הנטיעה. וכך הפכה ביריה לסמל של ההתיישבות היהודית בגליל.
ראו גם: הערבים בתקופת המנדט הבריטי
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
