היסטוריה פוליטית: מלחמת האזרחים ביוגוסלביה
בתחילת שנות ה-80 נקלעת יגוסלביה למשבר כלכלי חריף ונכנסת למיתון עמוק, יחד עם זאת מתחילים להישמע קולות מתחזקים בדבר קיפוח הסרבים ביגוסלביה. השליטה האלבנית בקוסובו הלכה וגרה, דבר אשר עורר את הסרבים בראשות סלובודן מילוסביץ'. מילוסביץ' החל סולל את דרכו לשלטון, וב1988 התמנה לנשיא סרביה. אל מולו, התמנה לנשיאות קרואטיה, טודג'מן היה מנהיג לאומני קרואטי חזק. עלייתם של הללו לשלטון בסרביה וקרואטיה גזרה את דינה של יגוסלביה.
המלחמה החלה עם תקרית בין צבא יגוסלביה שנשלט בידי טיטו לבין קרואטיה שהחלה בתהליך התנתקות מהפדרציה היגוסלבית. בראשית 1991 החלו הקרואטים במבצע צבאי שמטרתו הייתה לשבור את הסרבים הסוררים במדינתם ובמזרח סלובניה. וב1991 הכריזו סלובניה וקרואטיה על התנתקותן. לאחר מלמה ממושכת בכריזו בחסות האום על התבדלותן של לסלובניה וקרואטיה מיגוסלביה ועל עצמאותן. ופתחו פתח כמעט "מחייב" גם לבוסניה –הרצגובניה להכריז על עצמאות ולצאת למלחמה.
ב-1990 מתחילים בבוסניה הליך של בחירות בדרך לעצמאות. עד אז הייתה בוסניה מדינה מעורבת מאוד מבחינה אתנית כשיש בה רוב מסלמי ועודאחוז גדול של סרבים וקרואטים. עם בדלנות המדינות בתוך האימפריה החלו כוחות אתניים בתוך בוסניה מושכים כל אחד לכיוונו שלו. תחילת המלחמה הפנימית בבוסניה החלה עם פריש הסרבים-בוסנים מהממשלה והכרזתם על שטחים מבוסניה כיישות עצמאית, בחסות הצבא היגוסלבי. דבר זה החל מלחמה חריפה בין הבוסנים לסרבים. מלחמה זאת הייתה אכזרית ביותר כאשר החיילים הסרבים טובחים, מגרשים ואונסים אזרחים מוסלמים. עד 1992 הרגו, טבחו וגירשו הסרבים את מרבית המוסלמים מבוסניה – כאשר אלה שנשארו רוכזו בערים הגדולות במעיין גטאות מוסלמים ושתי שליש משטחי בוסניה היו בשלית הסרבים-בוסנים.
ההתערבות הבין לאומית במשבר הייתה אנמית לאורך כל הדרך, כאשר האו"ם אינו חזק דיו להתערב. רק ב1943 כשמתערבת ארה"ב ומנסה לפלג בין יגוסלביה לסרבים – בוסנים החא מצליחה ונוצר קרע בינהם. קרע זה מבודד את הסרבים בוסנים ומביא להחרפה במלחמה בתוך בוסניה כאשר חיילי או"ם מתחילים להילקח בשבי והסרבים – בוסנים מתחילים לנסות לכבוש את שאר בוסניה. מלחמה אכזרית זאת, כללה טיהורים אתניים, רציחות המוניות ומעשי זוועה רבים. דבר אשר הגיע לסופו ב-1995 עם התקמות הצבא הקרואטי לתוך השטח הבוסני והדיפת הצבא הסרבי. ועם התערבות המאסיבית של חיל האוויר של נא"טו. ב-1995 הגיעו להסכם הפסקת אש וחלוקה מחדש של המדינות סרביה, בוסניה וקרואטיה כאשר עיקריו היה עצמאותם של המדינות, זכות כל אדם לשוב לביתו, הכנסת כוח בינלאומי גדול וחזק לשטח, ושפיטה של פושעי המלחמה (שלא יוכלו לעמוד גם בשלטון בעתיד). מלחמה זאת הוכיחה את חולשתה של אירופה בזירה הבינלאומית, הצורך בהתערבותה של ארה"ב.
בעקבות המלחמה בבוסניה נשכחה קוסובו. עם תום המלחמה, הרגישו תושבי קוסובו שננטשו ע"י הקהילה הבינלאומית, והוקם צבא שחרור קוסובו שנועד להלחם בצבא הסרבי בקוסובו. צבא זה היה קטן בגודלו והחל פוגע נקודתית בחיילים ומתיישבים סרבים. המקרה של קוסובו הראה יותר מכל את הצורך של המערב בסטירת התעוררות. לאחר המלחמה עם בוסניה וההתפייסות בתיווך יגוסלביה, החלה בקוסובו התעוררות ודרישה לעמאות, דרישה זאת דוכאה באכזריות ע"י מילוסביץ' וצבא יגוסלביה, המיעוט הסרבי בקוסובו שלט ביד קשה ברוב האלבני, ואף החל בגירוש וטרנספר בכוח של אוכלוסיות אלבניות נרחבות אל מחוץ לקוסובו. הגירוש האלבני מקוסובו הוביל למלחמות אחים קשות, שהם שכנים ואף בני משפחה החלו יוצאים זה כנגד זה. בתוך כחצי שנה גורשה כמחצית מהאוכלוסיה האלבנית מקוסובו. תוך כדי הגירוש, ומחרף התנאים ההומנטרים ורצח העם שהתרחש מקוסובו החליטה נאט"ו להתערב בשנית, והחלה במבצע רחב היקף שנועד להביס את הצבא היגוסלבי ולשחרר את קוסובו. דבר שהעצים את כוחה של נאט"ו והחזיר לה את ההרתעה שהייתה חסרת לה. ומנגד הדגיש את תלותה בסיוע ותמיכה של ארה"ב. (כארה"ב משמשת ככוח המניע במבצע). עם תום המלחמה החל תהליך הפוך בקוסובו כאשר האלבנים החוזרים החלו לטבוח ולהניס את המיעוט הסרבי מקוסובו. כאשר במקביל התמקמו כ40,000 חיילי או"ם בקוסובו. יהיה אשר יהיה עתיד קסובו הוא ייקבע ע"י האלבנים וע"י הקהילה הבינלאומית ולא ע"י סרביה או יגוסלביה. עם תום המלחמה ונפילתו של סלובדן מילוסביץ' עלה ביוגסלביה קוסטונציה שהיה נשיא יותר מתון ופתוח לרעיונות המערב. עם עליותו שינה הנשיא החדש את היחס למדינות באזור ובתמורה לעזרתו הצליח לזכות בתמיכת המערב ולשקם את יגוסלביה. עד היום נאלצים תושבי מדינות הללו להתמודד עם המתחים של אחרי המלחמה. אך גם מסמלים את החשיבות והצורך בתמיכה בדמוקרטיות החדשות שצצות תוך כדי ערנות לפרצי לאומנות קיצוניים שיצצו בדרך.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
