מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: ביקורת הכלכלה המדינית \ קרל מרקס – סיכום
מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!
ביקורת הכלכלה המדינית
בטקסט הקצר "ביקורת הכלכלה המדינית" מארקס מתאר שני מרכיבים של הדגם החברתי שלו – המבנה ותהליך השינוי.
מבנה הדגם החברתי של מארקס – בתחילת הטקסט מארקס טוען כי הבסיס לקיום החברתי המשותף הוא היצור, שנעשה בצורה חברתית. סביב פעולת היצור, מתהווה מערכת יחסים חברתית המובנית בהתאמה לצרכי תהליך היצור והעבודה. כלומר, התהליך הבסיסי והפשוט ביותר, של עצם סיפור צרכי קיומם, הוא שמבנה את מערכת היחסים החברתית בין בני האדם – חלוקת עבודה, רכוש, היררכיה וכדומה. מארקס גם טוען כי היחסים הללו שנוצרים הם מבניים, שבסיסם חומרי, ואינם תוצר של החלטת בני האדם, או של תודעת בני האדם – אלה הם יחסי הייצור. יחסי הייצור מוגדרים על ידי תהליך העבודה היצרנית, והם בנויים כך שהם מתאימים לשלב התפתחות מסוים של כוחות הייצור החומריים שנמצאים בפעולה באותו הזמן. כלומר, ישנה התאמה שמתקיימת, בהכרח, בין יחסי הייצור (חלוקת העבודה והיחסים החברתיים), לבין שלב ההתפתחות של כוחות הייצור החומריים, ולטענת מארקס, ההתאמה הזו היא הכרחית לתפקוד של המערכת, שכן במצב של חוסר התאמה תהיה בעיה בתפקוד שתוביל לשינוי חברתי. נוצרת היררכיה חברתית על פי הדגם החברתי שמארקס מסיים, אשר יש לה בסיס שהוא חומרי-כלכלי, בקומה השנייה יש מדרגה משפטית-מדינית (האופן שבו הכוח הפוליטי מסדירים את היחסים החברתיים בבסיס המטריאלי), ובבניין העל מתאימות צורות תודעה חברתיות שונות (אידיאולוגיה, תרבות, סימבולי וכדומה). דגם חברתי: א) כלכלה, ב) ארגון פוליטי, ג) תרבות/ תודעה – המבנה הזה מסודר באופן היררכי, במבנה סיבתי, כך שהכלכלה היא הבסיס של החיים החברתיים – אופן הייצור של התהליכים החומריים הוא המתנה את החיים התרבותיים והפוליטיים. מארקס טוען שלא תודעת האנשים, היא שקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית, היא שקובעת את תודעתם.
שינוי חברתי – כשכוחות הייצור באים בסתירה ליחסי הייצור, ישנו פער בין כוחות הייצור שמתפתחים, ליחסי הייצור הקיימים, אז נוצר שינוי חברתי. בשלב מסוים של ההתפתחות החברתית נוצרת סתירה בין ההיגיון הכלכלי להגיון של היחסים החברתיים – אז נוצרת סתירה שמערערת את הסדר הקיים. כך שהיחסים המעמדיים נהפכים לכבליהם על התפתחות כוחות הייצור, ופורצת מהפכה חברתית שהופכת את כל בניין העל האדיר – מכיוון שהבסיס הכלכלי כבר אינו מתפקד. כשניתן להבחין בשינוי פוליטי/ תרבותי, צריך לנתח את הניגודים הכלכליים בתוך מערכת כוחות הייצור ויחסי הייצור, שהשפיעו על בניין העל והתבטאו בשינויים הללו. כשאנו מנתחים מהפיכה חברתית, יש לנתח את הגורמים האובייקטיבים, ולהבחין גם בביטויים התרבותיים-הסובייקטיביים השונים שבהם בני האדם משתמשים כדי להסביר לעצמם את השינוי המתמשך. לשינוי התודעתי אמנם יש תפקיד בשינוי החברתי, אך הוא תפקיד הנגזר מהשינויים האובייקטיבים, אלה השינויים שמעצבים את החברה. השינוי החברתי, בסופו מעלים מפני השטח ניגודים מעמדיים.
