ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: אמנת האו"ם בנושא רצח עם
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
אמנת האו"ם בנושא רצח עם– מסמך משפטי המגדיר מהו ג'נוסייד שנחתם בשנת 1948, יחסי הכוחות בעולם הכתיבוהו. בשנים שלאחר כתיבת האמנה אירעו אירועים נוספים אשר ערערו את מעמד האמנה.
רצח העם ברואנדה ב-1994 הוא האירוע היחידי שהוכר רשמית כג'נוסייד במסגרת אמנת האו"ם. קמבודיה ,1975-1979 נותרה מעורפלת. יוגוסלביה- 1991-1999- החליט בית הדין הבינלאומי, כי יוגוסלביה גבולית, למעט האירוע בסברניצ'ה, שהינו יוצא דופן. בדרפור מ-2003 ועד היום, לא מתרחש עפ"י ג'נוסייד. לכן המערכת הבין-לאומית אינה מתערבת. קיים מאבק בין המעוניינים שיגדירו אירוע מסוים כג'נוסייד לבין הקהילה הבין-לאומית שחוששת מההגדרה (הצפת מהגרים, התערבות צבאית). ג'נוסייד= רצח עם של קבוצת אנשים הנבדלת במאפייניה, לעיתים ההתבדלות היא רק בעיני התוקף. למשל: היהודים באירופה ערב מלחמת העולם השנייה לא ראו עצמם (בחלקם הגדול) כשונים מן האוכלוסייה המקומית. רבים מהם היו מומרים, או רק רבע יהודים (אחד הסבים והסבתות) ובכל זאת הוגדרו ע"י התנועה הנאצית כיהודים לכל דבר. בהקשר של רואנדה ספק בכלל אם הייתה התבדלות בין ההוטו והטוטסי. המחוקק מדגיש את רעיון "הכוונה" של המבצע, ללא כוונה מוכחת לא ייחשב המקרה לג'נוסייד. אחרים טוענים כי כוונת המבצע אינה מרכזית, לעיתים מדובר על גוף מפוזר שפועל בנפרד, אך כן מתבצע חיסול של רקמה שלמה מהאוכלוסייה.
מדובר על חיסול קבוצות משמעותיות, למשל: תרבות היידיש. מהמאה ה-17 אנו מהלכים בין זרים עימם אנו בכל זאת חולקים זיכרונות קולקטיבית וחיי חברה משותפים. ג'נוסייד מייצר פליטים, הפליטים אלו אנשים שהאנשים המשמעותיים כבר לא קיימים עבורם. חסרי קהילה. החזקים מביניהם יינטעו מחדש בתרבות המקבלת, החלשים ייאבדו וייכחדו. הזיכרון נישא עימם לכל מקום. למשל: כישראלית תמיד אעדיף לדבר עברית גם בארץ זרה. מה שחשוב זה שפליטים בניגוד למהגרים לא בחרו בכך זה נכפה עליהם בבת אחת.
תהליכים סטיכיים: תהליכים הדרגתיים. לא נכפתה על הקבוצה אלא התרחשה בהדרגה, למשל: הגירת הרוסים מבריה"מ בשנות ה-90. גם תהליכים סטיכיים (הדרגתיים), מייצרים אנשים אומללים, אולי הקליטה מבחינתם אינה נעימה אך היא הדרגתית ומבחירה.
הסיבות לג'נוסייד הן רבות ומגוונות- אדמה, גזענות. כשאין סיבה ברורה החוק עומד חסר אונים.
ההיבט הכמותי: היבט משמעותי מבחינת האמנה. יש ניסיון שלא להרחיב את הממד הכמותי.
הגרמנים השמידו 14,000 אנשים משבט ההררו. מדובר על קב' קטנה עם שפה ומנהגים משלהם.
יש גבול מספרי כלשהו, המקרה של שבט ההררו הוכר כג'נוסייד.
צד פאסיבי צד אקטיבי– היכן עובר הגבול בין מלחמת אזרחים לג'נוסייד?. כששני הצדדים חמושים ונלחמים לא מדובר בג'נוסייד. צריך צד אחד חמוש ואחר נתקף ללא הגנה. כאן עולה שאלת האינדיאנים. אין שוויון כוחות ברור.
אמנת האו"ם- מניעה וענישה של פשע השמדת –עם, האומות המאוחדות 1948-
סעיף 1- רצח עם יכול להתרחש במצב מלחמה או שלום. בעלי האמנה מקבלים על עצמם למנוע אותו ולהעניש עליו, מדובר על פשע פלילי בין-לאומי.
סעיף 2- השמדת עם פירושו: פשע שנעשה בכוונה להשמידהשמדה גמורה /חלקית קבוצה אתנית, לאומית, גזעית או דתית. הריגת הנמנים עם הקבוצה, גרימת נזק חמור בגוף או בנפש לנמנים עימה, העמדה מכוונת של הקב' בתנאים שמטרתם להשמיד גופנית את הקב' כולה או את חלקה. העברת ילדי הקבוצה לקב' אחרת בכפייה או קביעת אמצעים שמטרתם מניעת ילודה.
סעיף 3- המעשים עליהם נענשים: השמדת עם, קשר לביצוע השמדת עם, הסתה והשתתפות במעשים.
סעיף 4- האחריות מוטלת מהדרגים הגבוהים ועד לנמוכים.
סעיף 5- על אנשי האמנה לחוקק חוקים בכדי להפעיל את האמנה.
סעיף 6- הנאשמים יישפטו בבתי משפט מוסמכים לאומיים או בין-לאומיים שמוסמכים לכך.
סעיף 7- בעלי האמנה מתחייבים לאשרר הסגרה עפ"י חוקים וחוזים בני תוקף.
סעיף 8- כל אחד מבעלי האמנה רשאי לדרוש מהמוסדות המוסמכים שיפעלו עפ"י האמנה.
סעיף 9- כל מחלוקת בין בעלי האמנה תובא בפני בית הדין הבין – לאומי.
סעיף 10- סעיף לגבי שפות לתרגום.
סעיף 11- האמנה פתוחה עד ה-31 לדצמבר 1949 לכל האומות המאוחדות או כל מדינה שאינה חברה אך קבלה הזמנה. הסעיפים הבאים הינם בירוקרטים.
הסיבה להשמטת קב' פוליטיות: לחץ הסובייטים. לסיכום, ג'נוסייד- השמדת אנשים בשל השתייכותם לקב' לאומית, גזעית, אתנית או דתית מתוך מטרה להכחיד חלק מהקב' או את כולה. באמנה בולטת השפעת השואה. הכרה בכבודו הבסיסי של האדם.
בעיות הנובעות מניסוח האמנה: זהו הסכם בין מדינות ריבוניות. האמנה תלויה ביחסי כוחות פוליטיים מה שיוצר אי בהירות. יש שטענו כי עובדה שהאו"ם נכשל במניעת מקרי ג'נוסייד גם לאחר האמנה.
אי הבהירויות נוגעות ל: מהן ההבדלים בין מעשי רצח עם לאירועים בעלי אופי דומה. לעיתים חלק אחד של העולם מכיר בהן וחלק אחר לא.
