במשך כמאה ימים ב-1994 נמשך רצח העם ברואנדה, בסופו מניין הקורבנות, שמספרם המדויק אינו ידוע עד היום וככל הנראה לא יהיה ידוע לעולם, עמד על משהו בין חצי מיליון למיליון בני אדם שנטבחו בנשק חם וקר. לא הרבה אנשים מבינים מה בדיוק קרה שם, וכיצד זה שביום בהיר אחד החליטו בני קבוצה אתנית אחת בארץ היפייפיה במזרח אפריקה לקום, לאחוז במצ'טה ולצאת לטבוח את מי שעד לא מזמן היו חבריהם ושכניהם.
את שורשיו של רצח העם ברואנדה מייחסים רבים, ובראש ובראשונה בני רואנדה עצמם, לשלטון הקולוניאליסטי הגרמני ובייחוד זה הבלגי שבה אחריו. בכדי להבין את הרקע של רצח העם ברואנדה ולהסביר כיצד התרחש רצח עם ברואנדה, יש ראשית להבין את המבנה הדמוגרפי של הארץ הקטנה הזו. ברואנדה חיים שני שבטים עיקריים, ההוטו שמהווים כ-85% מאוכלוסיית רואנדה והטוטסי שמהווים כ-14%, וכן שבט קטן יחסית בשם טווה. מקובל להניח כי מקורו של שבט הטוטסי בצפון אפריקה, אולי אזור אתיופיה, בשל מאפיינים פיזיים שלהם ששונים במידה ניכרת מאלו של ההוטו. במשך מאות שנים חיו בני הוטו ובני טוטסי זה בצד זה בשלום, עד שהגיע המשטר הקולוניאליסטי הבלגי.
במהלך השלטון הקולוניאלי נקטו הבלגים בשיטה של הפרדה גזעית בין בני ההוטו והטוטסי והשתמשו בטוטסי בתור מנגנון שלטוני שכפה משטר דכאני ומנצל על בני ההוטו, וכאן, לדעת רבים, טמונים זרעי הפורענות של רצח העם ברואנדה. כאשר קיבלה רואנדה עצמאות ב-1962 כונן בה משטר דמוקרטי ומייד נבחרה בו ממשלת הוטו לאומנית-אתנית וכבר עם עלייתם לשלטון התבצע טבח באנשי טוטסי ורבים מהם ברחו למדינות השכנות טנזניה ואוגנדה, שם התגבש במהלך שנות השמונים צבא התנגדות בשם RPF (Rwandan Patriotic Front –החזית הפטריוטית של רואנדה) שתבע להשיב את בני הטוטסי אל מולדתם. בעקבות פלישה של החזית הפטריוטית של רואנדה ב-1990 התלקח שוב הסכסוך הוטו-טוטסי שהוביל בסופו של דבר, תחת לחץ בינלאומי, לחתימת הסכמי ארושה ב-1993 שקבעו שיתוף של בני טוטסי בשלטון שהיה עד אז באופן בלעדי בידי בני הוטו.
גורמי הוטו לאומניים לא ראו בעין יפה את הסכם ארושה ולא היו נכונים לוותר על הבלעדיות שלהם בשלטון, ובחשאי החלו בהכנות אל מה שיהיה לימים רצח העם ברואנדה על ידי אימון כוחות מיליציה ועריכת רשימות של בני טוטסי ובני הוטו מתונים שתמכו בחלוקת הכוח במדינה.
ב-6 לאפריל, עם שובו משיחות השלום בארושה, הופל מטוסו של נשיא רואנדה דאז, ז'וונאל האביארימאנה, כאשר התקרב לנחיתה בקיגאלי בירת רואנדה. עד היום לא ידוע מי הפיל את מטוסו של ז'וונאל האביארימאנה, אך בני ההוטו מיהרו להאשים את החזית הפטריוטית של בני הטוטסי, שמצידם טוענים עד היום כי היה זה מהלך מכוון של לאומניים בני הוטו שרצו לטרפד את הסכמי השלום. הייתה זו יריית הפתיחה של רצח העם ברואנדה. עוד באותו לילה פשטו כוחות של מילציית הוטו על הבירה קיגאלי והחלו בחיסול שיטתי של בני טוטסי ובני הוטו מתונים שתמכו בהסכמי השלום. במהרה התפשטו הרציחות אל כל רחבי רואנדה כאשר את מסע ההרג מדרבנת הסתה פרועה שהתבטאה בעיקר בשידורי רדיו RTLM שבמשך חודשים קודם לכן היה משדר ללא הרף תעמולה אנטי-טוטסית שאותם החלו לכנות "איניינזה" – מקקים.
אמצעי ההרג העיקריים של רצח העם ברואנדה היו מאצ'טות, ולקחו בו חלק לא רק כוחות צבא סדירים של צבא רואנדה ומיליציות שאומנו מראש אלא גם אנשים פשוטים, בני הוטו, שבעקבות ההסתה הפרועה קמו ויצאו להרוג את שכניהם.
הקהילה הבינלאומית התגלתה במלוא אוזלת ידה ואיחרה מאוד להתערב בנעשה ברואנדה, למרות שידיעות על הטבח הגיעו אל המערב כבר בשלבים מוקדמים של רצח העם ברואנדה. מי שלבסוף עצר את רצח העם ברואנדה היו כוחות החזית הפטריוטית של רואנדה בראשות פול קאגמה שפלשו אל תוך המדינה מאוגנדה ולבסוף הצליחו להשתלט עליה.
