מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: הפרעות אכילה- בולימיה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה
דימוי עצמי לא טוב שנובע מאשמה עצמית איומה. הבולמיה כולל שני מרכיבים:
- דחף בלתי נשלט לאכילת בולמוס– לפחות פעם בשבוע במשך לפחות שלושה חודשים. לאחר מכן מתלווה לאכילת הבולמוס תחושה איומה של אשמה. הנערה מרגישה שהיא רוצה למות. אין לה זכות קיום. במהלך האכילה הכפייתית ניתן לראות שבמשך זמן מוקצב היא אוכלת כמות רבה יותר בהשוואה לאנשים רגילים. כשהנערה נשאלת מדוע היא אכלה לאחר מכן היא לא יודעת להשיב. האכילה איננה בשליטתה, היא חייבת לאכול, זה דחף בלתי נשלט.
- התנהגות מפצה– נובע מהאשמה של המרכיב הראשון. הנערה מרגישה בצורה כל כך איומה והיא חייבת לבטל את ההתנהגות המבישה והאיומה שהיא ביצעה. ההתנהגויות הפיצוי נחשבות למנגנון הגנה של undoing. יש בזה שחרור. ישנן ארבעה סוגי התנהגויות מפצות: הקאה עצמית, חומר משלשל, חוקן, התעמלות בצורה מופרזת.
- ברוב מקרי הבולמיה אין ירידה דרסטית במשקל ולכן זה מקשה על האבחון ומקל על ההסתרה.
התמונה הקלינית של הבולימיה-
מרבית הבולימיות הן נשים כ1% מהאוכלוסייה. מתוכו 90% נשים. מבחינת הגיל, זה פורץ בגיל מאוחר יחסית בסביבות גיל 15. אין את כל העיסוק בגוף וזה לא מתחיל מדיאטה, אלא יותר התעסקות עם הבולמוס. כאשר מתחיל גל של בולבוס נוצר מתח ולא תמיד יש התעסקות תמידית במשקל. כמו שהבולמוס הוא ללא שליטה, כך מידת השליטה בהתנהגות המפצה. הנערה יכולה להיות בעלת שליטה גבוהה בהתנהגות להסתרת ההקאות.
פגיעה בשיניים ובוושט- בגלל ההקאות. כמו כן, שיבוש במערכת העיכול גורם לדילול בכמות המלחים בגוף (נתרן וכלור ועוד מלחים) שהכרחיים לבריאות האדם. אם ההקאות הן דבר מסיבי זה עלול להביא להתקפי לב, סרטן ובעיות בלבלב.
לא מתים באופן ישיר מהבולימיה אבל היא יכולה לגרום לבעיות משניות שגורמות למוות.
היא נחשבת למחלה Egodystonic כי לא טוב לנערה עם המחלה. עם זאת היא מרגישה בושה עם הבולמוס והיא לא רוצה שאנשים ידעו ולכן היא מתעסקת בהסתרה. אם הגלים את הבעיה שלה, במקרים רבים יותר קל לטפל בנערה בולימית מאשר באנורקטית בגלל זה.
