מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: תהליכי תפיסה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה
מהי תפיסה?
חישה- התהליך בו אנו מבחינים באנרגיה המשתחררת מעצמים בסביבה. חישה מתרחשת כאשר אנרגיה זו נקלטת ע"י רצפטורים באיברי החישה.
תפיסה- התהליך שבאמצעותו המוח מארגן ומפרש מידע שמגיע לחושים.
גישות שונות להבנת תהליך התפיסה:
גישת התפיסה הישירה- החוויה התפיסתית מבוססת כולה על מידע הנמצא בגירוי.
גישת עיבוד המידע- בתהליך התפיסה אנו משלבים מידע ממקורות שונים, ביניהם: הגירוי, ההקשר, ניסיון עבר וציפיות.
כיצד מתבצע תהליך התפיסה?
קשב:
- קשב סלקטיבי– במוח שלנו יש מנגנון שמסנן את המידע שמגיע אלינו מהסביבה, ומאפשר רק לחלק מהמידע לחדור פנימה.
- אפקט מסיבת הקוקטייל- מיקוד הקשב בגירוי מסוים או פיצול הקשב בין כמה גירויים. חוסר קשב לא חוסם מידע, אלא רק מחליש אותו.
מיקום: כדי לקבוע היכן נמצא אובייקט, עלינו לבצע שלושה דברים:
- הפרדה בין אובייקטים- כללי הגשטלט לגבי הפרדת דמות מרקע וקיבוץ אובייקטים עפ"י קירבה, דמיון, המשכיות, סגירות וכיווניות.
- תפיסת מרחק/ עומק- שימוש ברמזי עומק:
א) מונוקולריים ((חד-עיניים)- גודל יחסי, הסתרה, גובה יחסי, פרספקטיבה, הצללה ותנועה יחסית.
ב) בינוקולוריים (דו-עיניים)- פער בינוקולרי: ההבדל בין התמונות שרואה כל אחת מהעיניים. ככל שהאובייקט קרוב אלינו- הפער גדל. מאפשר תפיסת עומק- פער גדול מפורש במוח כאובייקט קרוב ופער קטן, כאובייקט רחוק.
- תפיסת תנועה– תנועה אמיתית, תנועה סטרובוסקופית, הסתגלות סלקטיבית.
זיהוי: מהו האובייקט?
- עיבוד מלמטה למעלה (Bottom-up).
- עיבוד מלמעלה למטה (Top-down).
קביעויות תפיסתיות: תפיסת גירויים כקבועים על אף שינויים בדימוי שלהם על הרשתית.
אנו תופשים עולם של עצמים ואנשים כשלמויות מאוחדות ולא כתחושות מופרדות.
תפישה: חקירת הדרך בה אנו מאחדים מידע חושי לרשמים של עצמים והדרך בה אנו משתמשים ברשמים אלה לצורך התנהלותנו בעולם.
זיהוי עצם: קביעת משמעותו של עצם. זיהוי חיוני להישרדות מכיוון שיש לדעת מהו העצם בטרם נצביע על תכונותיו החשובות.
מיקום מרחבי: קביעת מיקומם של עצמים ויזואליים. מיקום חיוני להישרדות לצורך ניווט בסביבה, תפיסת עצמים ביד והימנעות מכניסה לנתיבם של טורפים.
קביעות תפישתית: שמירה על קביעות בהופעתם החזותית של עצמים, למרות שרישומיהם ברשתית משתנים ללא הרף.
מיקום: כדי לדעת היכן עצמים נמצאים, צריך להפריד אותם זה מזה ומהרקע.
הפרדת עצמים: המערכת התפישתית מארגנת "פסיפס" של בהירויות וצבעים שמוקרן על הרשתית למערך של חפצים בדידים המוקרנים כנגד רקע. פסיכולוגים של הגשטלט הדגישו את החשיבות של תפישת עצמים שלמים או צורות, והציעו מספר עקרונות כדי להסביר כיצד מאורגנת תפישת העצמים:
א) דמות ורקע: בגירוי המכיל שני אזורים מובחנים או יותר, בד"כ אנו רואים חלק שהוא דמות והיתר הוא רקע. זוהי דרך הארגון הויזואלי הבסיסית ביותר.
דמויות נראות מוצקות יותר מהרקע וכאילו הן לפני הרקע. ככל שהשטח או הצורה קטנים יותר, גדלים סיכוייהם להראות כדמות.
יחסי דמות-רקע ניתנים לתפיסה גם בחושים אחרים.
ב) קיבוץ עצמים: אנו רואים קיבוץ מסוים של עצמים. תבניות פשוטות מתחברות לקבוצות כאשר מביטים בהן. פסיכולוגי-גשטלט הציעו מספר גורמים הקובעים את דפוס הארגון:
- קרבה (proximity)
- דמיון (similarity)
- המשכיות טובה (good continuation)
- תיחום (closure)
המחקר המודרני הראה שלגורמים הקובעים השפעה חזקה על התפישה. קיבוץ ויזואלי משחק תפקיד משמעותי בדרך שבה אנו מארגנים את התנסותנו החזותית. גורמים קובעים חלים גם בשמיעה, אם כי כאן קרבה תהיה בזמן ולא במרחק.
קשב: היכולת לברור מידע מסוים ולהעבירו לבחינה מדוקדקת, תוך כדי התעלמות מיתר המידע. קשב ותשומת לב מצריכות בררנות. התהליך שבאמצעותו בוררים מכונה קשב בררני/ סלקטיבי.
התבוננות והאזנה בררניות: הדרך הפשוטה ביותר לכוון תשומת לב למידע מעניין היא כוונון פיזי של הרצפטורים (הפניית עיניים), אם כי ניתן להעניק קשב בררני גם מבלי להזיז את אברי החוש.
קשב בררני בשמיעה ניתן להפנות באמצעות הפניית ראש או באמצעים מנטליים- כיוון הצליל, אינטונציה, תנועות שפתיים ואפילו תוכן.
- "תופעת מסיבת הקוקטייל"- אנו זוכרים מעט מאוד את המסרים השמיעתיים שלא הקדשנו להם קשב. ישנן ראיות לכך שהמערכת מעבדת באופן מוגבל גם את הגירויים שאינם זוכים לקשב, למרות שהם מגיעים למודעות לעתים נדירות. חוסר קשב אינו חוסם את המסר לחלוטין, אלא מחליש אותו.
הבסיס העצבי לקשב: המחקר מתמקד בשתי שאלות:
1. אילו מבנים מוחיים אחראים על האקט הפסיכולוגי של ברירת העצם שיזכה לקשב?
2. במה שונה העיבוד העצבי שבא לאחר מכן לגבי גירויים שזכו לקשב וכאלה שלא זכו בה?
המוח כולל 2 מערכות נפרדות האחראיות על קשב בררני:
1. המערכת האחורית- המבנים המעורבים בה (הקורטקס הפריאטלי והטמפורלי בשילוב מבנים שמתחת לקורטקס) ממוקמים באזור האחורי של המוח. מייצגת את התווים התפישתיים של העצם (מיקום, צבע, צורה) ובוחרת עצם אחד על סמך התווים הקשורים באותו עצם.
2. המערכת הקדמית– המבנים המעורבים בה (הקורטקס הפרונטלי והמבנים שמתחת לקורטקס) ממוקמים באזור הקדמי של המוח. שולטת בעיתוי ובאופן שבו התווים ישמשו לצורך הברירה.
ניתן לברור את העצם ע"י התמקדות במיקומו, צבעו או צורתו. הבחירה מתבצעת במערכת האחורית של המוח, אך מונחית ע"י המערכת הקדמית, שמכונה "הממונה בפועל" על הקשב הבררני.
נמצא בסריקות PET כי הסטת תשומת לב ממיקום אחד לאחר כוללת פעילות מוגברת של שתי האונות הפריאטליות. אנשים עם נזק באותם אזורים מתקשים בהסטת תשומת לב. ממחקרים נמצא כי פעילות באזורים הפריאטליים של המוח אחראית לקשב המוקדש למיקום ובאזורים הטמפורליים- תשומת לב לצבע וצורה של עצמים.
האזורים במוח הקשורים במאפיין אליו מעוניינים להפנות קשב יפגינו פעילות מוגברת. ישנן גם עדויות מסוימות לכך שאזורים מוחיים הקשורים במאפיינים שאינם רלוונטיים ידוכאו.
בסריקות PET נמצא כי אזורים במוח הקשורים לעיבוד תנועה היו פעילים כשנבדקים התבקשו לאתר שינויים בתנועת עצמים, ואזורים הקשורים בעיבוד צבע או צורה היו פעילים כשהנבדקים התבקשו לאתר שינויים במאפיינים אלו.
קשב מגביר את מה שרלוונטי, לא רק מבחינה פסיכולוגית אלא גם מבחינה ביולוגית.
