מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: הבסיס הפיזיולוגי של ההתנהגות
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה
מערכת העצבים בגוף קשורה לכל תהליך שקורה בגוף האדם. המערכת מחולקת למערכת מרכזית, שכוללת את המוח ואת חוט השדרה, ולמערכת היקפית שמחברת את כל העצבים מהמוח ומחוט השדרה לשאר החלקים בגוף.
מערכת העצבים המרכזית:
כוללת את המוח ואת חוט השדרה. חוט השדרה הוא אוסף של נוירונים ורקמות תומכות, העוברים מבסיס המוח לכיוון מרכז הגב. הם מוגנים ע"י עמוד השדרה.
הנוירון: זהו תא עצב. תפקידו להעביר דחפים (מסרים) עצביים לנוירונים אחרים, לבלוטות ולשרירים. מבנה הנוירון מורכב מ-4 מרכיבים:
- גוף התא- מכיל את הגרעין ואת מערכות התא המאפשרות תפקוד תקין.
- דנדריטים– מקבלים מידע מנוירונים אחרים ומעבירים אותו לגוף התא באמצעות האקסון.
- אקסון- סיב מוארך, שמעביר דחפים עצביים מגוף התא אל תאים אחרים.
- מיילין- חומר שומני העוטף את האקסון ומסייע בהעברת הדחף החשמלי.
ישנם 4 סוגי נוירונים: קליפת המוח, מוח קטן, תלמוס וחוט השדרה.
קליפת המוח (קורטקס): אזור זה מחולק לשתי המיספרות והוא עוטף את כל המוח הפנימי וגזע המוח. השטח החיצוני של הקורטקס עשוי משכבות של גופי תאים ונקרא "חומר אפור". השטח הפנימי של הקורטקס מורכב מאקסונים הנשלחים אל תוך המוח ונקרא "חומר לבן". נוירונים משתי ההמיספרות מתקשרים זה עם זה באמצעות רצועה רחבה של אקסונים (קורפוס קלוסום).
מוח קטן (מוחון): חלק גדול ובולט הנמצא בחלקו האחורי התחתון של המוח, מאחורי גזע המוח. ממלא תפקיד מרכזי בקואורדינציה, בשיווי משקל ובמיומנויות מוטוריות שונות.
סינפסה- תקשורת בין נוירונים:
הסינפסה זהו המרווח שבין קצה האקסון לבין קצה הדנדריט. בקצה של כל אקסון יש "בועית" שבה נמצא חומר כימי (נוירוטרנסמיטר) שזקוק לדחף חשמלי כדי להשתחרר. המידע או המסר הוא מעין חשמל שעובר מהדנדריט לנוירון באמצעות חומרים כימיים שעוברים מתא אחד לשני- כך הנוירונים מצליחים לתקשר ביניהם. כאשר הדחף החשמלי מגיע אל ה"בועית", החומר הכימי משתחרר אל תוך הסינפסה.
רפלקס הנסיגה: הפרשנות שהמוח נותן לגירויים סנסוריים (חושיים). לא כל מסר המגיע דרך החושים מגיע עד למוח. בחלק מהמקרים המסר מגיע לחוט השדרה וכבר שם מתקבלת ההוראה לאיברי הגוף לפעול. ישנם תאי עצב השולחים מסרים "דחופים" לעמוד השדרה, שזוהי ה"מפקדה" הקרובה ביותר (למשל, כשנוגעים במשהו חם, נזיז את היד במהירות כדי לא להיכוות). התחושה עוברת דרך נוירון סנסורי למקום הנכון בחוט השדרה, ומשם לנוירון מוטורי שנותן ליד את הפקודה לזוז- היד זזה בתגובה רפלקסיבית.
פוטנציאל פעולה: פוטנציאל פעולה הוא דחף חשמלי שעובר מגוף התא עד לקצה האקסון. כדי לגרום לנוירון להגיב בפוטנציאל פעולה, יש לגרות אותו בעוצמה העולה על סף מסוים. גירוי בעוצמה פחותה לא יגרום לתגובה- זהו עיקרון "הכל או לא כלום".
מבנה המוח:
המוח הוא מרכז הבקרה של הגוף והוא כולל למעלה מ- 100 מיליארד תאי עצב (נוירונים). משקלו הממוצע אצל נשים הוא 1350 גרם ואצל גברים 1430 גרם (אין קשר בין גודל המוח לאינטליגנציה J). המוח הוא האיבר המוגן ביותר בגוף- מבחוץ הוא מוגן ע"י עצם הגולגולת והוא צף בתוך נוזל המשמש כבולם זעזועים ("נוזל מוח-שדרה" CSF), כך שבעת פגיעה או חבטה, המוח שעשוי מרקמה רכה, אינו פוגע ישירות בעצם הגולגולת. בנוסף, המוח מוגן ע"י שלוש שכבות שנקראות "קרומי המוח".
המוח צורך 20 אחוז מאספקת הדם של הגוף. המוח חייב לקבל חמצן וגלוקוז באופן שוטף. הפסקה בזרימת החמצן למוח למספר שניות עלולה להביא לנזק בלתי הפיך. במוח ישנם 4 חדרים, שהם למעשה חללים המלאים בנוזל מוח-שדרה. במוח ישנן 4 אונות:
האונה הקדמית: נמצאת בקדמת המוח, מרכזת הרבה מאוד אזורים מוטוריים. חלק גדול מהמוח מוקדש לשליטה מוטורית באזור כף היד, הפנים, השפתיים והלשון. באונה הקדמית נמצא גם המרכז להפקת הדיבור, הנקרא "אזור ברוקה". בנוסף, האונה הקדמית מקושרת עם תפקודים גבוהים של חשיבה, איגוד מידע, אינטגרציה של מידע, ארגון, תכנון ורגשות. פגיעה באונה זו עשויה להתבטא בהפרעות בתנועה, בדיבור, בזעם, בתוקפנות, בחוסר אמפתיה, באימפולסיביות ועוד.
אונת הקודקוד: מרכזת אזורים סנסוריים רבים. האזור אחראית על תחושה של מגע, טמפ' וכאב. חלק נרחב מאזור זה מוקדש לתחושות הבאות מהשפתיים, מהשיניים, מהלשון, מהבטן, מכפות הידיים ומאיברי המין. פגיעה באזור זה תגרום לעיוותים בתפיסת גירויים המגיעים מהצד הנגדי של הגוף והפרעות שונות בתחושה, כגון: נימול, כאב או חוסר תחושה.
האונה הצידית: נמצאת משני צידי הראש. מכילה אזורי שמיעה ומרכזי שפה שונים, הכוללים את האזור האחראי להבנת השפה הנקרא "אזור וורניקה". פגיעה באונה הצידית תגרום לנזק שפתי ושמיעתי, להתקפי חרדה ולבעיות זיכרון.
האונה האחורית: ממוקמת בחלקו האחורי ביותר של הקורטקס (קליפת המוח). אחראית על עיבוד ראייתי. פגיעה באונה זו תגרום לעיוותים בחוש הראייה, עד לעיוורון בשדה הראייה הנגדי לפגיעה.
- גזע המוח- בעל תפקיד מרכזי בהישרדות שלנו. אחראי על פעילויות חיוניות לחיים, כגון: הכרה, נשימה ופעילות לב. פגיעה בגזע המוח היא פגיעה קטלנית. בהמשכו של גזע המוח נמצא חוט השדרה.
