בעיות בפילוסופיה של המוסר: רלטיביזם מוסרי
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
מוסרי הוא מה שמקובל בחברה:
גישה אחת בפילוסופיה של המוסר גורסת כי מוסרי הוא מה שמקובל על החברה בתור מוסרי.
יחסיות תרבותית:
תהליך החיברות מלמד אותנו את הערכים המקובלים בחברה. אדם המפר את ערכי החברה, ייתקל בסנקציות חברתיות, ובמידה והערכים מעוגנים בחוק, אף בעונש מידי רשויות החוק.
זוהי אם כן הדרך בה מופנמים הערכים אל נפש האדם.
ניתן לראות כי בחברות שונות, מקובלים ערכים שונים, ומנהגים שונים, ואין לומר כי אחד טוב מן השני.
למנהגים עצמם אין ערך שיפוטי – כלומר, לא ניתן לשפוט מנהגים של חברה מסויימת.
ראייה זו מכונה רלטיביזם תרבותי.
באופן דומה, קיימת השקפה בפילוסופיה הנקראת רלטיביזם מוסרי.
רלטיביזם מוסרי:
"כאשר התנהגות בני אדם המשתייכים לחברה נתונה נחשבת לנכונה מבחינה מוסרית בחברתם, ההתנהגות שלהם אכן נכונה מבחינה מוסרית".
העיקרון המוחלט היחיד בהשקפת הרלטיביזם המוסרי הוא שמן הראוי כי כל אדם יקבל על עצמו עקרון אחד- לנהוג על פי ערכי המוסר המקובלים בחברה בה הוא חי.
נימוקים מוסריים לזכות הרלטיביזם המוסרי-
- כלפי פנים- הרלטיביזם המוסרי מעודד את שמירת המסורת, את טיפוח הסולידריות בין בני החברה ואת ההרמוניה של תפקודה.
- כלפי חוץ- הרלטיביזם המוסרי מטיף לסובלנות כלפי תרבויות וחברות אחרות, והסובלנות היא ערך בפני עצמו.
קשיי הרלטיביזם:
ביקורת מוסרית על הרלטיביזם:
– מחייב ויתור על ביקורת ודרישה לתיקון חברתי.
– לא מותיר מקום למאבק מוסרי בין מיעוט לרב.
– דוגל בסובלנות כערך, ובתוך כך דוגל בסבלונות גם בנוגע לערכים הנוגדים סובלנות.
– הרלטיביזם מסיק על ערך מוחלט לפיו אין לבקר או להפריע לתרבות אחרת. מה זכותו להסיק על ערך מוחלט רק על סמך עובדת קיום השוני התרבותי בין החברות?
רלטיביזם ואובייקטיביות:
ביקורת מתחום המדע על הרלטיביזם:
רלטיביזם הכרתי פירושו כיבוד האמונות בדבר האמת של בני חברות שונות.
קשה לקבל רלטיביזם כזה, שכן הוא קובע כי אין אמת ולא ניתן להגיע לאמת אחת.
ההתכחשות לרלטיביזם ההכרתי מספקת נימוק נוסף לביקורת המוסרית על הרלטיביזם-
– אמונה בדבר האמת מובילה לקבלת ערכי מוסר שונים. אם נקבל ערכי אמת שונים, לעינו לקבל ערכי מוסר שונים, על אף שאנו סבורים כי מקורם שגוי.
הרלטיביזם יטען בתגובה כי הוא בשונה מהמדע, המבוסס על תצפיות מדעיות המוכיחות כי קיימים מושאים אובייקטיבים, אין ערכים מוסריים, והם שונים בחברות שונות. לפיכך, לטענת הרלטיביזם, אין ערכים נכונים ואין אמת כללית במוסר.
מבקרי הרלטיביזם טוענים:
– כאשר אדם מבקר את ערכי המוסר של חברתו, הוא מסתמך על ערכים אובייקטיבים. כלומר- ערכים כאלה ישנם בנמצא.
– כאשר חברות שונות מתדיינות בנוגע לערכי מוסר, הן מסתמכות על ערכים משותפים- אושר, הנאה, רווחה וצדק. כלומר- ישנם ערכים כללים אובייקטיבים.
עוד טוענים מבקרי הרלטיביזם, כי הרלטיביסטים לא מנמקים מדוע ערכים אינם עובדות.
גישה דומה בטענותיה כלפי מצדדי האובייקטיביזם, היא הסובייקטיביזם.
