חוקי חמורבי
חמורבי היה מלך בבלי מהמאה ה18 לפנה"ס ומחברם של חוקים מפורטים וחשובים שקדמו במאות שנים לתורה והשפעתם ניכרת עליה. חוקי חמורבי נמצאו בשרידים ארכיאולוגיים.
פרולוג: חמורבי מודיע כי הוא מונה בידי האלים להשליט צדק בארץ ולעזור לחלשים. הוא מכנה עצמו מלך הצדק (שר המישרים).
אפילוג: חמורבי ממשיך להלל עצמו כי שחוקי הצדק שלו הם רצון האלים. בהמשך הוא מפרט את מעשיו שנעשו בהשראת האלים והביאו רווחה לעמו.
שמש אל הצדק חנן תא חמורבי ב"דברי אמת" כדי שיוכל למלא את שליחותו.
הוא כולל תקווה ששמו וחוקיו יזכרו והמלכים הבאים אחריו יצייתו להם. הוא מסיים בברכה וקללה לאילו שיצייתו לחוקיו ויזכו מהאלים להארכת כהונתם ואלו שלא ויזכו לקללות שאין להסירן.
בראש האסטלה (המצבה עליה כתובים החוקים) ישנו ציור של חמורבי ושל האל שמש. לפי דעה אחת נראה חמורבי מקבל את החוקים מיד האל, מה שתואם את התפישה המקראית. תפיסה אחרת גורסת כי הוא מעניק את חוקיו לאל השמש. כך או כך, בשונה מן המקרא, מחבר החוקים פה הוא חמורבי עצמו, אך בדומה למקרא, תוקפם הוא תוקף אלוהי והם מבטאים את רצון האל. כל עבירה עליהם היא עבירה דתית.
השוואה בין חוקי התורה לחוקי חמורבי:
- חוקי התורה לעיתים משובצים בתוך סיפורים היסטוריים בעוד חוקי חמורבי מאוגדים בחיבור אחד.
- בתורה מקור החוק הוא האל והכל כפופים לו, בחוקי חמורבי מקור החוק הוא המלך (בהשראה אלוהית) והוא, כמחברו, ניצב מעליו.
- חוקי התורה כוללים חוקי דת, חברה ואזרחיים-פליליים בעוד חוקי חמורבי הם רק מתחום המשפט החילוני.
