ההגות הציונית לדורותיה: הרצל והחלטות הקונגרס הציוני הראשון

ההגות הציונית לדורותיה: הרצל והחלטות הקונגרס הציוני הראשון

פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים

א.      יתכנס קונגרס אחת לשנה-

ב.      איך יקבעו משתתפי הקונגרס? הקונגרס הציוני הראשון זו הייתה יוזמה פרטית, אבל מה קורה הלאה? צריך בחירות.

ג.        מי ישתתף בבחירות? יש קהילות לא חברות כללית, נקבע שמי שישלם מס חבר בהסתדרות הציונית.

ד.      שקל- קוראים לדמי החבר שקל, וזה ביטוי חשוב לזיקה היהודית לבית המקדש, וזה מימד מוסדי מעבר לתרומה. אין מטבע שנקבע שקל, וכל אחד יקבע שקל במושגי המטבע שלו. הרגישות הזאת עם העומק ההיסטורי והמחויבות היא החשובה.

ה.      מי רשאי להעלות את השקל?- זה נקבע בקונגרס השני. התשובה לאחר דיון קצר- גם נשים וגם גברים. לפרלמנט הזה של התנועה הציונית, לא של העם היהודי, יכולות לבחור ולהיבחר נשים. ב- 1897 לשום מדינה אירופאית אין זכות בחירה לנשים. אפילו בתנועה סוציאליסטית שמקיימת קונגרסים וכ' ודוגלת בשוויון זכויות, גם שם אין פתרון לכך. בתנועה הציונית אלו היו סיבות תכליתיות- כמה שיותר חברים.

ו.        מציאות פרלמנטארית-  נקבע יחס של כמה מעלי שקל בוחרים צירים. בבחירות לקונגרסים הראשונים הן אישיות מאוד. תוך שניים שלושה בחירות מתברר שאלו לא רק בחירות אישיות אלא הם מייצגים קווים מסוימים- יש ציונים ליברליים, יש שמרניים, יש דתיים. נוצרות סיעות ומפלגות. מציאות פרלמנטארית, וכעבור כמה קונגרסים כל סיעה מתכנסת בצד אחד

ז.       בין קונגרס לקונגרס- נבחר נשיא, לא לכל חיו. והרצל נבחר בכל פעם. יבחר גם ועד פועל. מצד אחד נקבעת מסגרת פרלמנטארית אך נקבעת גם רשות מבצעת שהיא קובעת מדיניות, אחראיתעל תקציבים, והיא חייבת למסור בכל קונגרס דין וחשבון על פעולותיה ויצביעו על זה.

ח.      תקציבים- בסיס קטן מאוד זה השקל, אלו בסכומים לא גדולים. יש כוונה להקים בנק או קרנות שמבוססות על אג"ח, הדברים ההלו מתגבשים לקרן הקיימת והקרן היסוד. בנק ציוני שיעסוק בקניית קרקעות והשקעות  – אנגלו פלסטינה, ולימים זה יהיה בנק בינלאומי.

ט.      לשכה- לנשיא, שנודדת עם מקום מגוריו.

י.        עיתון- ייסד את העיתון למעשה עוד קודם לכן מכספי הנדוניה של אשתו. העיתון יופיע בגרמנית ידווח על התנועה הציונית וגם על קשר בעולם היהודי. יקראו לו "דיוולט", דהיינו העולם. הלוגו שלו זה מגן דוד עם גלובוס הארץ, ובמרכזו א"י. שלוב מעניין.

יא.   דגל, סמל, המנון. מאחר שמדובר באנשי תרבות אירופאים, הוא נפתח בשחרית מוזיקלית, ופתיחה לאחת האופרות של וגנר. וגנר היה המוזיקאי האהוב על יהודים משכילים אירופאים משום שהוא היה הראשון שאפשר לבנות מוזיקה עם תכנים מוסריים שלא מתמקדת במוזיקה כנסייתית. מקורה של המוזיקה היא הכנסייה, וגנר כותב לראשונה מוזיקה לא דתית, ולא מקרה שיהודים אהבו זאת. רוב התורמים שלו, המנצחים שלו היו יהודיים, אבל חוץ מזה היה אנטישמי.

יב.    שפה- לרוב דיברו גרמנית, אבל לא כל היהודים ידעו גרמנית, התפתח- קונגרסדויטש, מין שפה שהיא הכלאה בין גרמנית תקנית ויידיש משופרת. אם מישהו לא ידע, תרגמו. מדובר ביהודים משכילים שיודעים ארבע שלוש שפות. אחרי מלחמת העולם השנייה התחילו לדבר ערבית. בקיץ 1939 עדיין דיברו קונגרסדויטש, בן גוריון התעקש לדבר עברית.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.