מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: ברגר ולקמן: היחיד והסדר החברתי
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
ברגר ולקמן יוצאים מתיאוריית ההבניה החברתית של המציאות, הם יוצאים כנגד הפונקציונליזם ויש ביקורת ברורה כנגדו. על פי המאמר הסדר החברתי עובר תהליך מיסוד.
טבע האדם: לפי ברגר ולקמן האדם נוצר על ידי האינטראקציה שלו עם הסביבה, לבני האדם ההתנהלות נקבעת על ידי הסדר החברתי הנלמד, אנושיותו של אדם אינה תוצר ביולוגי אלא חברתי. מודעות האדם נוצרת כתוצאה מהאינטראקציה עם הסביבה.
האדם הוא גוף – יש לו דחפים ביולוגיים אותם הוא מבטא בצורה חברתית, מיסוד המיניות, מי עושה מה ועם מי, לדוג' ביוון העתיקה הומוסקסואליות נראתה טבעית לחלוטין.
לאדם יש גוף – כלומר הוא חש את עצמו כישות שאינה זהה לגוף אלא להיפך, יש לו גוף ברשותו
מיסוד הוא כאשר נוצרת סדרת שגרות המגדירות מי עושה מה.
שלבי המיסוד: שלבים 1 ו2 הם של דור א' ושלבים 3 ו4 הם של דור ב'
- השתגרות – האדם מצד אחד נמצא בכאוס ומצד שני בסדר חברתי, ההשתגרות היא הכניסה לשגרה אותה בני האדם צריכים בכדי לדעת לעשות דברים, ההשתגרות פוטרת את בני האדם מקבלת החלטות לגבי כל דבר, משאבי האדם יכולים להתפנות לדברים אחרים, זו השתגרות במובן הפרט, כאשר קיימים שני פרטים ומעלה מדובר בהתמסדות השגרה.
- התמסדות השגרה – היווצרותו של מוסד מתחילה כאשר מתחיל סיווג לפי תפקידים ושחקנים, כשאנחנו מתחילים לצפות את פעולת האחר, מדובר באינטראקציה עם אחרים, בכדי להפחית את אי הוודאות בחיים צריך לדעת מה האחר עושה והוא צריך לדעת מה אני עושה.
- אובייקטיביזציה – הדור השני מקבל את העולם כפי שהוא, מדובר בהצגת הדברים כאובייקטיביים עבור הדור הבא
- הפנמה – הדור הבא מקבל את הדברים כאובייקטיביים ולא מודע לקונפליקטים שהיו עד שהדברים מוסדו.
כאשר יש מעבר מדור א' לדור ב' נוספים שני מימדים:
- היסטוריה – היא המעבר מדור א' לדור ב'
- פיקוח – ניסיון לשמר את המשכיות המוסד על ידי שימוש בסנקציות, מתקיים רק בשלב השני, בדור ב' כיון שדור א' הם שיצרו את המוסד ואין סיבה שירצו לשנותו.
החברה כתוצר אנושי
החברה כמציאות אובייקטיבית
החברה כתוצר חברתי
המעבר מהמיקרו למאקרו נעשה על ידי כך שהאנשים הם שמייצרים את החברה אך מציגים אותה כאובייקטיבית וכך האדם נוצר על ידי החברתי כיוון שהוא מקבל את האובייקטיביות.
אנשים מייצרים את החברה על ידי בניית מוסדות.
החצנה – מצב שבו הפעולה המבוצעת מקבלת משמעות משל עצמה
ידע ואובייקטיביות – בני האדם תופסים דברים כמובנים מאליהם וכאובייקטיביים למרות שהם לא, דור ב' פשוט מקבל את העולם כפי שהוא.
מבחינת ברגר ולקמן יש כמה דברים שתמיד מתמסדים כגון: שפה ותקשורת – כולם צריכים לדעת את משמעות המילים ויש צורך בתקשורת בסיסית בחברה – השפה מגדירה את קיומה של החברה, מיניות, בעלות על קרקע – ציבורית, פרטית וכו' הבעלות תמיד קבועה, עם לאחר החלפת בעלות.
בהבניה החברתית האדם הוא פעיל בחברה, המציאות היא מובנית חברתית והסדר החברתי הוא תוצאת מוסדות חברתיים שמשתנים על ידי אנשים כל הזמן.
אורגניזם ופעילות
רכיב אינסטינקטואלי- יחסי בני האדם זה לזה הם פתוחים (לא כמו בע"ח שיחסם לסביבה ולבני מינם קבוע). אנו מסוגלים לפעול במגוון פעילויות. העובריות שלנו נמשכת מחוץ לרחם כשנה. מספר הדרכים שאפשר להפוך ל'אדם' הוא כמספר התרבויות בעולם. האדם בונה את טבעו ואת עצמו.
מבצע חברתי– הייצור העצמי של האדם נעשה בעזרת החברה. אדם לא יכול ליצור בעצמו סביבה-חברתית. הסדר החברתי הוא מוצר אנושי ואינו אמפירי. נגזר מהחצנה. אדם מעניק סביבה יציבה להתנהגותו דרך אינטראקציה עם אחרים. יוצר לעצמו תהליכי השגרה לחיסכון באנרגיה ובזמן
מקורות המיסוד
מוסד-כל סוג פעולה שהשתגרה. המוסד כולל סיווג הפעולות וסיווג האנשים שיבצעו את הפעולה. מתגלמות בו היסטוריה (מוסדות היסטוריים) משותפת ופיקוח- הנתון מעצם קיומו של המוסד.
מיסוד– מתרחש משני אנשום ומעלה ומצב חברתי רציף בו משתלבות פעולות ההשגרה שלהם. עם כל הצטרפות של אדם נוסף, ישונה אופי הפעילות.
השתגרות פעולות -> התמסדות השגרה -> אובייקטיביזציה -> הפנמה
אובייקטיביות- נוצרת מתוך המימד ההיסטורי, הנותן למוסד תכונת קיום של 'מעל ומעבר' לאלו המקיימים אותו וניצב מולם כעובדה קיימת. המוסד הופך מקל לשינוי לממשי ולחסום כמעט בפני שינויים [מ-"הנה זה מתחיל שוב" ל-"כך עושים זאת"] כך רוכש המוסד את הלגיטימיות שלו.מהדור השלישי והלאה יש צורך בפיקוח על השימור וההפנמה.
<הידע מועבר לדור הבא כאמת ומופנם כממשות סובייקטיבית>
סטייה– תתאפשר מרגע שהמוסד מנותק מחשיבותו המקורית. סביר שאדם יסטה מתוכניות שתוכננו עבורו מאשר אלו שתכנן לעצמו.
גיבוש- המוסד מגובש, אך זוהי רק נגזרת של התהליכים שיצרו אותו ולא דבר ההכרחי לקיומו.
יכולים להתקיים צמצום / התרחבות של משמעות המוסד, שלילה של אובייקטיביות, מכיוון שהמציאות מתפתחת ואינה אובייקטיבית (יותר פתיחות מהפונקציונליזם)
