מבוא לסוציולוגיה: סטייה על פי גישת ההבניה החברתית
ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
גישה הבנייתית (מתחברת גם לגישה הקונפליקטואלית מבחינה רעיונית)
- מושג האחרות – המנעות מסטיגמטיזציה
- הגדרת העצמי באמצעות הגדרת האחר.
- דגש על תהליך ההבניה של קטגוריות של אחרות.
מדעי החברה לקחו באופן כללי את הביקורת של פוקו ואחרים והרגישו צורך להיזהר במיוחד ושעליהם להיות רפלקסיבים ולבחון את האופן שבו מדעי החברה בעצמם משתתפים בכינון המציאות, את האופן שבו החוקרים עצמם מבינים את התפקיד שלהם בכינונו של הסדר החברתי. בעקבות ההבנה הזו יש נסיגה משימוש במושג "סטייה" ויש מעבר לשימוש במושג "אחרות" שהוא יותר ניטרלי. כולנו מגדירים את עצמנו באמצעות הגדרת האחר, התפיסה שזהות ואחרות הם תמיד שני פנים של אותו מטבע. כאשר אנחנו מנסים להגדיר מי אנחנו תמיד נגדיר את זה דרך הגדרה של האחר (חשיבה דיכוטומית).
השאלה שהגישה הבנייתית שואלת היא אודות הימצאותן של קטגוריות של אחרות. כשאנחנו חושבים על אדם אנחנו חושבים באופן טבעי על גבר, וכדי לחשוב על אישה צריך לעשות מהלך חשיבתי. הגישה ההבנייתית שואלת את השאלות על האופן שבו קבוצות מסוימות מתחילות להיות מוגדרות כאחרות חברתיות/ מפסיקות להיות מוגדרות כאחרות.
בעוד בגישה האינטרקציונית התהליך הזה נעשה ואנחנו מתעניינים באופן שהוא נעשה ברמת הקבוצה ברמת הסיטואציה, הרי שבגישה ההבנייתית ההתבוננות היא הרבה יותר מקרו. אנחנו מתעניינים בתהליך הפוליטי שבו קבוצות מסוימות הופכות להיות אחרות.
השאלה שמעניינת את החוקרים בגישה ההבנייתית בהקשר של נושא הסטייה ובאופן כללי היא השאלה כיצד מובנית תפיסה של "אנחנו" וכיצד מובנית אל מולה תפיסה של "אחרים", ובחברות שונות יש לנו הרבה מאוד תפיסות שפועלות במקביל. אנחנו הלבנים מול אתם השחורים וכו'…. הגישה הזו של הבנייה חברתית היא העדשה שהכי מעניין להסתכל דרכה על תופעת הסטייה והאחרות, מפני שאנחנו יכולים להבין את ההבדלים החברתיים בצורה הרבה יותר עמוקה כשאנחנו מבינים את התהליך ההיסטורי והתהליך החברתי המורכב שבו קבוצות מסוימות מוגדרות כאחרות נדחקות ומוענשות על ידי החברה (הקבוצות הסוטות הללו יהיו סובייקט לפיקוח יותר הדוק).
