– התמזה הוא אורך נחלים שחוצה את דרום בריטניה והוא חוצה את אירופה ממערב למזרח. הנהר הזה הוא נהר שהיה קורבן לקדמה ולציוויליזציה. במאה ה-18 עוד לפני השינויים הגדולים הוא היה עורק ראשי של העיר. במים הללו היו דגים רבים, ועם התקדמות התיעוש הנהר הזדהם. בכל עיר ישנו נהר שהוא עורק החיים ואנשים במהלך ימי הביניים ותחילת הרנסנס היו עושים את צרכיהם בסירי לילה וזורקים דרך החלון. היו משחררים את הכלבים והם היו מגיעים כדיי לנקות את הצרכים כדיי לנקות את השטח. לאחר מכן, התחילו להקים תעלות ניקוז-כלומר לא זרקו את ההפרשות דרך החלון, אלא הם התנקזו לתוך מאגרים והשתמשו בהם לדישון לאחר שטיהרו אותם (המאה ה-18) ומי התמזה היו נקיים. מה שקרה הוא שעם ההתפתחות הטכנולוגית והמודרניזציה הגיע השינוי בהרגלי ההיגיינה האישית באופן פרדוקסאלי חיברו את מערכות הניקוז הביתיות לצינורות שהתנקזו ישירות לתמזה. זאת אומרת, שהמים הטהורים והנפלאים הזדהמו. באותה תקופה פורסמו מאמרים של אנשים שכותבים מכתבים למערכת ואיורים שמתארים את עומק הבעיה. אנשים שתו מהתמזה ובעצם שתו את ההפרשות שלהם ושל קרוביהם. היו אנשים שאכפת היה להם מכך שעורק החיים של לונדון הזדהם לחלוטין כתוצאה מהקדמה. אנו עדים לתקופה שהמערכת מלאה במכתבים של אנשים שהתלוננו על כך.
– מוות בתמזה: באיור משנת 1858 מתארת את מלאך המוות שט בנהר. הנהר כולו שרוי במוות וגורם למוות רב ברחבי לונדון העיר.
– התמזה המזוהמת, 1848– מציגה את המוות בעורקי האדם המודרני.
– טיפה ממיימי התמזה: בועה שכוללת את כל החולי שיש בתוך הנהר.
– אבא תמזה מציג את ילדיו לדמות המייצגת את לונדון, 1858- האבא תמזה אומר בציור שהוא מייצר מגפות קשות מאוד המאיימות על בני האדם. לונדון היא עיר מאוד מתקדמת מצד אחד ומנגד, מאוד ענייה ופרימיטיבית. ישנם הבדלים ברורים מאוד בין המערב למזרח. האישה בתמונה היא העיר לונדון, עם מגן העיר וילדיו של הנהר מייצגים את שלוש המחלות הקשות שיצר הנהר: דיפתריה, חולרה וסקרופולה.
– כתוצאה מהמצב הקטסטרופלי הזה התחילו לחשוב על בנייה אלטרנטיבית של מערכת ביוב שלא תזרים את השפכים לתמזה, אלא תזרים אותם למאגרים שם הם כבר יעברו את תהליך הטיהור ללא צורך לטהר אותם בידיים.
– לעיתונות הכתובה ולעיתונות המצוירת היה תפקיד חשוב מאוד בהעלאת המודעות במצב הבעייתי הזה.
– בד בבד במקביל לבניית מערכת הטיהור הזו, התחילו בלונדון החפירות של הרכבת התחתית. מידי שבוע בשבוע נתנו לאזרחים תמונה מאוד ברורה של התקדמות החפירות והבנייה של הרכבת בעיתון 'חדשות לונדון המצוירות' שהתחיל כבר בשנת 1864. השימוש שנעשה באמצעות אמצעי התקשורת היה בין הראשונים שנעשה בעולם. העיר הפכה להיות לעיר ורטיקאלית, כלומר, יש את העיר למעלה שכולם רואים אותה ויש עיר תחתית שלמה שבה מוקמת מערכת הרכבות המודרנית ביותר בעולם.
