היסטוריה פוליטית: צמיחתה של סין המודרנית בשנות העשרים
אחדות לאומית בתוך תסיסה אידיאולוגית והסתה אנטי-אימפריאליסטית :
עם עליית המפלגה הבולשביקית ברוסיה קרו שני מהפכות חשובות:
1. עליית המפלגה הקומוניסטית הסינית.
2. ארגון מחדש של מפלגת האומה.
א. הולדת המפלגה הקומוניסטית 1921
עם כניסתם של רעיונות מרקסיסטים, ואכזבתם של הסינים מן המערב (עקב פסיקת ורסאי על שאן דונג) חיפשו הסינים רעיונות חדשים ואידיאולוגיות חדשים שמתחו ביקורת על המערב. נוסף על כך חיזוריה של רוסיה הסובייטית והתיאוריה של לנין אודות האימפריאליזם שסופו של המשטר הקפיטליסטי יוביל לחורבן של מדינות המערב חרף המאבקים והסכסוכים שיהיו בינהם ועל כן העמים הנדכאים של אסיה ושל אזורים בתלי מפתחים אחריפם צריכים להתקומם כנגד האימפריאליזם ולהביא לסופו. עם המהפכה הבולשביקית הרוחות בסין קראו לאקטיביזם פוליטי- לא עוד תלות במערב אלא נטילת גורלה של סין בידיהם. ב-1920 הוקמו שני תת מפלגות הראשונות של הקומוניסטים, בשנחאי בראשות צ'ן דו-שיח ובבייג'ינג בראשות לי דא-ג'או.ביולי 1921 נערך בסודיות הקונגרס הראשון של המפלגה בה הוכרו צ'ן ו-לי כמייסדי המפלגה.שני מנהיגי המפלגות יצרו שני מוקדי אזורים נפרדים אשר היו נבדלים בינהם גם בדעותיהם. צ'ן- טען כי הגורמים העירוניים הפרוגרסיביים יהיו אלה אשר ינהיגו את המפכה ואלו האיכרים יהיו אלה שנגררים אחריהם ואלו לי ראה את האיכרים כחלק החשוב במהפכה. המפלגה תמכה בעמדו של צ'ן אך מי שהרים את המהפכה היה מאו-עוזרו של לי אשר נטל לידיו את נס המאבק האיכרים והוציא את רעיונותיו מהכוח אל הפועל.
ב. שידוד מערכות במפלגת האומה 1923-1924
המהפכה הבולשביקית הביאה עימה את התארגנותה מחדש של מפלגת האומה הסינית גואו-מין-דאנג (גמ"ד). הגורמים אשר השפיעו ביותר על ד"ר סון יאט-סן אבי המהפכה הסינית היה ייסוד המפלגה הקומוניסטית הסינית ( מק"ס)שפיתחה קשרים הדוקים עם ארגוני הפועלים והאיכרים והתסיסה הלאומית והרוח הציבורית הגבוהה. לאחר שהסובייטים תמכו בסון הצטרפו גם מק"ס- כבודדים מתוך מחשבה שאין זוהי מפלגה בורגנית אלא קואליציה של בני כל המעמדות ובכך הם יוכלו להרחיב את השפעתם. סון קיבל את הקומוניסטים מכמה סיבות: בתור אידיאליסט חשב כי כול הסינים ובכללם גם הקומוניסטים זכאים להשתתף במהפכה הלאומית, למק"ס יש יותר קשרים על האיכרים ותנועת הפועלים וכמו-כן בגלל מחויבותם למלחמת המעמדות מפלגה זו עתידה לחתור לבסוף תחת מטרתו העיקרית- המהפכה הלאומית. ב-4 בספטמבר 1922 נחתמה הברית של הגמ"ד,ד עם הרוסים ושימוש בקומוניסטים (ליין-אה יונג-גונג).ב-26 בינואר 1923הוציא סון ביחד עם הרוסים הצהרה משותפת ובה ארבעה נקודות עיקריות: 1. בתנאי הנוכחיים של סין לא ניתן להנהיג בה קומוניזם און את השיטה הסובייטית. 2. ויתור זכויותיה של ברה"מ בסין. 3. ארגון מסילת הברזל הסינית המזרחית. 4. התנערותה של ברה"מ ממונגוליה.
ב-20-30 בינואר 1924 התקיים הקונגרס הארצי הראשון של הגמ"ד בו הדגיש סון את אחדות המפלגה ועל הצורך בפיתוחו של ארגון חזק למען אחדות האומה ושיקומה. במהלך הקונגרס נודע מותו של לנין והקונגרס הפסיק את דיוניו לאות אבל וכבוד. צירופם של חברי המק"ס כבודדים היה מבוסס על אינטרסים הדדים אך גם כול צד חשד בצד השני. סון אשר קיבל את הקומוניסטים בשביל לקדם את מהפכתו לא הבין כי בפועל מטרתם העיקרית של המק"ס הייתה הרכבת המק"ס הצעירה על ההכנה המבוססת של הגמ"ד על מנת שתוכל להשתלט עליה מבפנים ולתפוס את הנהגת הפרולטריון.
ג. המסע הצפוני והקרע בין הגמ"ד והמק"ס
עם מותו של סון מונה כמפקד העליון של הצבא צ'יאנג קאי-שק ולידו הפכו אנשי האקדמיה לגורם צבאי בעל עוצמה. הם הקימו בקנטון את ממשלת מפלגת האומה, דיכאו מרידות פנימיות ויצאו למלחמה כנגד אילי המלחמה בגבול הצפוני. בהסתמך על סוכני מק"ס אשר נשלחו לגייס את ארגוני האיכרים והפועלים ולארגן שביתות ומעשי חבלה בערים, ניהלו כוחות המסע הצפוני מערכת בזק מקנטון ועד לעבר מרכז סין, והמערכה נחלה הצלחה מזהירה. לאחר המערכה החלו לעלות קריאות בקרב הגמ"ד להרחקת הקומוניסטים מן המפלגה. ב-1 בינואר 1926 התקיים הקונגרס הארצי השני ולנוכח מושביהם של הקומוניסטים אשר הלכו וגדלו הן בקרב ועדת הביקורת והן וועד הפועל המרכזי קמה קבוצה של ימניים של הועד הפועל והקימה מרכז מפגנה משלה נפרד בשנחאי והקרע הפך להיות גלוי.תקרית ספינת המלחמה ג'ונג-שאן- 20 במארס 1926 ניסה קברניט הספינה תחת השפעתם של הקומוניסטים לחטוף את צ'יאנג קאי. הניסיון נכשל ובכך החלו הצעדים להיפרדותם של הקומוניסטים מן הגמ"ד בתחילה החלו והצרו את צעדיהם בתוך המפלגה. סטלין אשר לא היה מוכן עדין להיפרדות מלאה, ציווה על אנשי המק"ס לגביר את פעילותם הפוליטית בשורות הצבא המהפכני, להתמקצע ולהיות מוכנים לתפוס תפקידים בכירים בצבא. צ'יאנג קאי- שק יצא למסעו הצפוני והעתיק את מקום הממשלה מקנטון לוו-חאן. הנ"ל בנה לעצמו מערכה צבאית מוצלחת בסיס כוח במרכז סין ובדרום מזרחה. הוא היה בדעתו לרדוף את הקומוניסטים תוך גיבוי של החוגים הפיננסים בשנחאי ובנאן-ג'ינג ומפלגת האומה פשטה על תאים קומוניסטים ירו בחשודים מבלי לשואל שאלות, פרקו את נשקם שח משמרות הפעולים וחיסלו את האיגודים המקצועיים. עקב לחציהם של הקומוניסטים הודיעה ממשלת וו-חאן על הדחתו של צ'יאנג קאי-שק מתפקידו אך הוא מיד הקמים בעזרת חו מאן-מין ממשלת אומה משלו בנאן-ג'ינג. בשלב זה נוצרו שני מוקדי כוח של שלטון האומה.ב-1 ביוני 1927 שולח סטלין מברק את בורודין ולמק"ס בו הוא קורא להקמת כוח צבאי נגד ולהפוך את המשטר שקם בוו-חאן למשטר בובה קומוניסטי. משהבין זאת הממשל של וו-חאן הם קראו לגרש את הקומוניסטים מהגמ"ד ומכהונותיהם בממשלה אם לא יתפטרו מחברותם במק"ס. הם נצטוו גם לחדול מהערמת קשיים על דרכה של המפלגה הלאומית. לאחר גם ממשלת נאן-ג'ינג וגם ממשלת וו-חאן חיסלו את הקומוניסטים בוצע פיוס בין הממשלות וצ'יאנג-קאי-שק התמנה שוב למפקד העליון של הצבא המהפכני. תוך כך הוא שלים את מסעו הצפוני והשתלט גם על בייג'ינג. ב-1929 הצליח צ'יאנג קאי-שק לאחד מחדש את סין לאחר 13 שנים קודרות של אנרכיה.
ד. הדיפלומטיה של הלאומיות
הלאומיות דבקה גם בסינים ודחפה אותם קדימה בשליחות חדשה- הצלת ארצם מפני האימפריאליזם מחוץ ומפני אילי המלחמה מבית.
ועידת וושינגטון( נובמבר 1921- ועידה שכונסה ע"י ארה"ב על מנת לתקן את עוולותיה של ויעדת פריז ולהסדיר את השאלות שנותרו פתוחות)- המשלחת הסינית זכתה בכמה עקרונות מרכזיים- אשר כללה בעיקרה שמירה על הטריטוריה של סין, לכבד את עצמאותה הפוליטית, להימנע מכל ניסיון נוסף לרכוש תחומי השפעה בה, לכבד את הניטרליות שלה בעיתות מלחמה ולכבד את שוויון ההזדמנויות המסחריות לכול.
עליית הלאומיות הסינית- הסכם תשע המעצמות היה הבעת רצון טוב כלפי התפתחותה העתידית של סין אך לא היה שום גורם שיאכוף אותו על כן כבודה העצמי של סין נותר פגוע ונותרו עדים סימנים של האימפריאליזם המשפיל כלפי סין. תוך כל עלה דחף לאומי אשר הניע אותם ,להציל את ארצם. במאמץ זה נטלו בעיקר חלק הסטודנטים הצעירים והמעמד העובד בערים הגדולות. הסינים החלו בהתפרעויות אנטי אימפריאליות מקומיות שבהם הם הצליחו להחזיר לעצמם כמה מן הזיכיונות העירוניות שהיו להם. לקראת סוף שנות העשרים היה התקדמות ניכרת של המפכה הלאומית- האימפריאליזם ספג מהלומה קשה וממשטר אילי המלחמה הפנימי הצטמצם במידה רבה בעקבות המסע הצפוני.
ה. ממשלת נאן-ג'ינג
עם הצלחת המסע הצפוני ב-1928 החלה תקופת ההכשרה הפוליטית. הגמ"ד אימץ לעצו חוקה זמנית שנקראה " המתווה להכשרה פוליטית" ובמסגרתה הוכרה זכותה של המפלגה ולהנחות את הממשלה. בכך הם ניסו לממש את חזונות של סון- להיאבק בגורמי החוץ ולבטל את עול ההסכמים הבלתי מאוזנים, לרכוש לסין מעמד של שוויון עם המעצמות הבכירות, ליזום שיקום דמוקרטי מבית ורפורמות חברתיות.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
