היסטוריה פוליטית של זמננו: הקולוניאליזם ברואנדה
בראונדה בעקבות הקולוניאליזם לא רק שיש מדינה כושלת, אלא יש הדרדרות עד כדי רצח עם.
רואנדה הייתה שמה של המושבה הבלגית, ששלטה בה מ-1923 (במקור קולוניה גרמנית, לאחר מלחמת העולם הראשונה הועברה). הבלגים השתמשו בשיטת ההפרד ומשול כדי לבסס את שלטונם. החליטו לקחת את האוכלוסיה המקומית ולהשתמש בשבטיות שלא כל כך מובהקת – לחדד אותה – ודרכה לשלטון.
שני שבטים – בני ההוטו והטוטסי, שהתקיימו כבר לאורך מאות שנים, אך דווקא לקראת המאה ה-20 ההבדלים האתניים ביניהם התחילו להטשטש. הבלגים מחליטים להשתמש בחלוקה הזו (80% הוטו, והשאר טוטסי). תורת הגזע והאידיאולוגיה הגזענית כבר מתחילה לחלחל עמוק לשיח האירופי, והבלגים מחליטים באופן שרירותי שבני הטוטסי מבחינה גזעית הם יותר גרועים לגזע האירופי, ולכן צריך לתת להם לשלוט במדינה, תחת הבלגים. להעניק להם מוקדי כוח, כך שישלטו בבני ההוטו.
כל אחד קיבל מסמך רשמי – האם הוא בן הוטו, טוטסי או בעל אזרחות אירופאית. נוצר מרמור מאוד גדול בין השבטים. זהו ההפרד ומשול – קירבו את בני הטוטסי והעניקו להם סמכויות שלטון, אך ככה הצליחו לשמר את האיזון – המקומיים נלחמים בינם לבין עצמם במקום בקולוניאלי.
שנות ה-60 – יש בחירות, וכמובן שההוטו מנצחים. כבר אז בלגיה חסה על בני בריתה הקודמים ומחליטה לפלג את המדינה: תהיה מדינת רואנדה ששייכת להוטו, וברונדי שתהיה שייכת לטוטסי, אף שגם שם יש רוב הוטו.
גם הקורבנות, ההוטו, לא היו יותר נחמדים לבני הטוטסי שהקימו את מדינתם ברואנדה, והחלו לנשל את הטוטסי מעמדות הכוח שלהם.
גם ברואנדה מתפתח משטר צבאי, וכל הזמן יש יחסי גומלין בין המדינות. שנות ה-70 – עולה המשטר הצבאי ברואנדה. שתי מדינות – כל אחת מסתכלת על מה עושה המדינה השנייה לגבי השבט שלה.
דווקא שנות ה-80נ היו שנים רגועות עם תהליך של דמוקרטיזציה.
ב-1988 בברונדי פורץ מרד של בני ההוטו, שמוביל לטבח של עשרות אלפי בני הוטו בברונדי. ככה מתחילה אי היציבות לגבור.
ב-1990 ממשלת ברונדי מתחילה לעודד את בני הטוטסי לחזור חזרה למדינת רואנדה, שממנה הם הוגלו. בכוח מתחילים להחזיר אותם. כמובן שההוטו מתחילים לפחד, יש הסתה גדולה ברואנדה נגדם. הדבר מוביל להרג הדדי שנמשך 3 שנים, עד 93.
בשנות 93 מתמנה גם בברונדי שליט מבני הוטו, לראשונה. כך בשתי המדינות שליט של בני ההוטו. אלא שב-94, מסוק של שני השליטים מתרסק, כנראה סוג של התנקשות. זה יוצר גל אדיר של אלימות, שבו ברואנדה בני ההוטו מחליטים לחסל את כל בני טוטסי שבמדינתם, וגם את בני ההוטו שנחשדים בשיתוף פעולה עמם וכך מתחיל רצח העם ברואנדה.
העזרה הבינלאומית מתמצית ומתמקדת רק בפינוי האוכלוסיה הלבנה. הכוחות פשוט עושים פינוי מסודר של כל האוכלוסיה הלבנה, ומשאירים את השחורים להרוג אחד את השני. רצח העם התרחש באין –מפריע.
בסוף, לאור הטבח בני טוטסי פולשים לרואנדה, שוב יש טבח הדדי. אחרי ההרג מוקמת ממשלת אחדות, ובשנת 2000 ממשלת האחדות מתחילה בשיקום המדינה. הוחלט לתת לפליטים לשוב, והיום לפי החוק אסור לציין באף מסמך רשמי אם אתה בן הוטו או טוטסי.
גם בברונדי היו רציחות הדדיות אך המצב שם כיום יותר סביר. הניסיון הוא למתן את השסע האתני.
במקרה של רואנדה ניתן לראות שהקולוניאליזם עשה שימוש בשסעים אתנים קיימים, חידד אותם והבליט אותם, ובכך יצר הרס חברתי, שריפה שהשתוללה עד שנות ה-90. גם המסגרות המדיניות לא היו בנויות נכון ולא עזרו לשיכוך השסעים האתנים, ואף ליבו אותם.
