פסיכולוגיה קוגניטיבית היא תת-תחום בפסיכולוגיה העוסק בדרך שבה ההכרה האנושית מתפקדת ובדרך שבה מידע מעובד במוחנו לכדי ייצוגים ומשמעות.
פסיכולוגיה קוגניטיבית היא תת-תחום של הפסיכולוגיה העוסק בתחומי ההכרה האנושיים. פסיכולוגיה קוגניטיבית עוסקת בתחומים כמו זיכרון, למידה, זיהוי, קשה, תפיסה, חשיבה, הבנה, רכישה ושימוש בשפה וכן קריאה וכתיבה, הסקת מסקנות וקבלת החלטות, פתרון בעיות, חישוב, הערכה ועוד. אחת מהנחות היסוד המהותיות ביותר בתחום של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא כל כך הפעולות שמבצעת ההכרה האנושית היא ביסודן פעולות של עיבוד מידע. כלומר, ההכרה שלנו פועלת כך שמידע מכל סוג שהוא (כלומר, מידע חושי) נקלט בה בצורה של קלט והוא עובר עיבוד בסדרה של שלבים הכרתיים עד שהוא מגיע אל משמעותו הסופית וכן אל התגובות שבאות בעקבותיו. כך למשל ניתן לתאר מידע אודות איום, כמו חיית טרף, שנקלט על ידי ההכרה, מעובד בכדי להפיק את משמעותו ולהפיק את דרך הפעולה המתבקשת, כלומר בריחה. מטרתו של מחקר במסגרת של פסיכולוגיה קוגניטיבית הוא להתחקות אחר התהליכים הכרוכים בעיבודו של המידע לכדי תוצר מנטלי.
מושגי מפתח בפסיכולוגיה קוגניטיבית
שני מושגי מפתח במסגרת של פסיכולוגיה קוגניטיבית ובעיקר בתחום של עיבוד מידע הם המושגים "עיבודים" ו-"ייצוגים". עיבודים הם עצם השכלול של נתונים שונים לכדי תמונה שלמה של משמעות כלשהי ואילו ייצוגים הם הדרך שבה שכלול זה מתבטא בתודעה ונשאר בה בצורה של זיכרון. כלומר, כאשר אנו קוראים ספר אנו לוקחים את כל הנתונים השונים שמספק לנו הטקסט בכדי להפיק מהם תמונה כלשהי המתייחסת אל המסופר בספר, ותמונה זו היא למעשה הייצוג ולצורך העניין מה שנשיב כאשר נשאל לאחר מכן אודות הנושא של הספר.
כיום מקובל לחלק את התחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית לשלוש קבוצות עיקריות: פסיכולוגיה קוגניטיבית ניסויית המתמקדת באיסוף נתונים אמפיריים אודות הדרך שבה אנשים מעבדים מידע מסוגים שונים, פסיכולוגיה קוגניטיבית העוסקת בפיתוח מודלים של ההכרה האנושית ולבסוף פסיכולוגיה קוגניטיבית בתחום מדעי המוח המנסה להבין כיצד פועל המוח וכיצד מתפקדת בו ההכרה.
אחת השאלות המעניינות בתחום של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא שאלת מקומם של הרגשות במסגרת ההכרה האנושית והשאלה כיצד משפיעות רגשות על פעילותה של ההכרה והדרך שבה אנו מעבדים מידע לכדי ייצוגים מנטליים הגוזרים דרכי פעולה.
