מבוא להיסטוריה עולמית: מהפכת הייצור

מבוא להיסטוריה עולמית: מהפכת הייצור

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

  • ·         לפני המהפכה החקלאית – האדם מלקט וצד ולא מייצר.
  • ·         מהמהפכה החקלאית עד המהפכה התעשייתית – האדם מזרז תהליכי ייצור טבעיים.
  • ·         אחרי המהפכה התעשייתית – האדם מייצר מגוון גדל של מוצרים מלאכותיים במאצעות תהליכי ייצור מלאכותיים.

–         תיעוש החקלאות – הדבר הכי חשוב שקורא במהפכה התעשייתית => טרקטורים ומכונות לאריזה, קוטלי חרקים ודשנים כימיים.

–         תיעוש המלאכה בעיר.

–          בעלי החיים והצמחים מיוצרים במפעלים ומתקיימים כמכונות בפס ייצור (הכלאות סלקטיביות, התקיימות בפס ייצור, תרנגולות שלא מסוגלות ללכת עם חזה גדול, אפרוחים מושלכים לפח ומתים בו) – בזמן שההומניזם מעלה את ההומו ספיינס לדרגת אל.

  • תלות במשטרים אקולוגיים: עד המהפכה התעשייתית האדם היה תלוי במטבוליזם אורגני: ברוחות השמים, בעונות שנה, מחזורי גדילה וצמיחה של צמחים, בשקיעת השמש, בזרמי הנהרות וכד'. היום לא אכפת לאף אחד כשהשמש שוקעת.
  • האדם לא הורס את הטבע. הוא משנה אותו (בדומה לאסטרואיד שפגע בארץ לפני 65 מיליון שנה)
  • הגידול הדמוגרפי: ב-1700 – 700 מיליון. ב-1900 – 1.6 מיליארד. כיום – 7מיליארד.
  • כניסה למשטרים מהונדסים (אחרי ההשתחררות מהמשטר האקולוגי):

–          ההופעה של הזמן התעשייתי: עד המהמפכה התעשייתית האדם היה משועבד למשטרים של עונות שנה וכד'. היום הוא משועבד למשטר תעשייתי לא פחות חשוב עם 2 הבדלים:

א.      רציפות: השנה והיום לא רצופים, הם משתנים במעגלים וכל אדם מתאים עצמו למעגל => האיכר הולך לישון כשאין שמש, האיכר מזבל את השדה בעונה אחת וקוצר באחרת. זמן לא שווה כסף (האדם כפוף למטבוליזם אורגני) => בעונת הקציר עובדים קשה ובעונות אחרות לא, יביא יותר כסף לקצור יותר או לזבל יותר. המכונה עבודת על זמן רציף: המשק שלנו, שעות העבודה וכד' כולם הפכו להיות רציפים. אין תקופות שעובדים כל הזמן ותקופות שלא עושים כלום. הדבר נכון גם לבעלי חיים וצמחים: היום אוכלים הכל כל השנה, התרנגולות

ב.      דיוק: עד לפני תקופה קצרה, אף תרבות לא ידעה למדוד זמן במדויק. לא היו שעונים. ידעו איפה השמש ואיזה עונה, אבל לא ידעו איזה שעה עכשיו או מה השנה עכשיו (רב האנשים לא יודעים בני כמה הם, ובאיזה שנה הם חיים). מאז המהפכה התעשייתית מתחיל תיעוש של סרט נע: אם פועל 7 לא מגיע לעבודה כל הפס ייצור לא עובד. התקדים הכי חשוב של השיטה: הצבא המכני ב1600 שהומצא בהולנד. מהמאה ה-18 זו השיטה המרכזית של הכלכלה: תעשייה, חקלאות וכד'. גם מקומות שלא מתועשים התחילו לעבוד ככה: בתי ספר, וכד'.

מערכות התחבורה והתקשורת => אם האוטובוס לא יצא ב-7:50 אז העובד לא יגיע ב8:00 לעבודה. הלוח זמנים הראשון של הרכבות היה ב-1784. לא היה זמני הגעה כי השעון לא היה אחיד בכל בריטניה. ממשלת בריטניה כפתה זמן (זמן גריניץ') על כל האזרחים את אותו הזמן (תקדים ראשון בהיסטוריה). התחבורה והתקשורת הם סוכני השווק המרכזיים של הזמן: "כל ישראל, השעה 17:00 והנה החדשות…"גם אם פרצה מלחמה…

השעונים: נוצרים מכשירים מדידת זמן זולים, קצרים וכד'. היום בבית מערבי יש עשרות שעונים (DVD, ליד המיטה, סלולארי, מיקרוגל, וכד'). האדם המערבי הממוצא בודק מה השעה כמה מאות פעמים ביום. האדם משנה את התנהגותו באופן מיידי כתוצאה מההסתכלות בשעון. כל פעילות התקבעה בזמן (פגישה עם פסיכולוג, אוטובוס, טלוויזיה, עבודה, ספורט, בישול אורז). => שינוי בפסיכולוגיה האנושית: המנטליות היא שונה.

מבוא להיסטוריה עולמית: מהפכת הייצור

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: