קרל המפל טוען כי לא ניתן לאמת תיאוריה בשל מבנה כשל חיוב המסקנה (אינדוקציה). מכל היפותזה ניתן לגזור מספר רב של מסקנות בחינה והתאמתותה של אחת אינה מחייבת לוגית את אימות ההיפותזה. לכן ניתן לדבר רק על אישוש. אישוש אינדוקטיבי כמו מקדם את ההיפותזה צעד נוסף (מבין אינסוף צעדים) לקראת הוכחה ולכן אפשר לראותה כל עוד לא הופרכה כמאוששת.
כביכול ניתן להפריך לוגית תיאוריה אך למעשה כל מסקנת בחינה נסמכת על תיאוריות חיצוניות שייתכן ובהן האשם ותיקון בהן יניב תוצאות אחרות. לכן ניתן לדבר על ריעוע של היפותזה בשל כישלון בניסוי ולא על הפרכה. לשם הפרכה יש צורך לבדוק את כל המצבים האפשריים וזה כמובן בלתי אפשרי.
המפל מציב שתי דרישות להסבר מדעי:
רלוונטיות הסברית – המידע המסביר תופעה כלשהי יספק יסוד סביר להניח שהתופעה אכן התרחשה\מתרחשת (תנאי הכרחי אך לא מספיק)
בחינות – על כל פסוק מדעי לגזור מסקנה אותה ניתן להעמיד במבחן תצפיתי.
הסבר וחיזוי חולקים מבנה לוגי משותף. הסבר מדעי יכול לפרש מאורע כלשהו או לחזות את קיומו.
הסבר דדוקטיבי-נומולוגי
אקספלנאנס: חוק כללי (כמו חוקי ניוטון) יחד עם פסוקים פרטיקולרים (כמו מצבו של גוף מסוים) גוזרים באופן דדוקטיבי את האקספלנאנדום: תופעה מסוימת (כמו תנועתו של הגוף). דפוס ההסבר הדדוקטיבי-נומולגי מכיל באופן מובלע קביעה כי המדע מתקדם באופן הצברי שכן כל מסקנה חדשה יוצאת מן המסקנות הקודמות לה.
הסבר הסתברותי
אינו מסתמך על דדוקציה אלא על אינדוקציה וחוזה תופעה מסוימת לא כמתחייבת אלא כבעלת סבירות כלשהי (לאטום רדיואקטיבי יש סבירות של חצי להתפרק בפרק זמן מסוים). אך גם הסבר זה עומד בדרישות הרלוונטיות ההסברית ובחינות משום שהוא מסתמך על חוקים פרטיים (ואוניברסליים?) וניתן להעמידו במבחן.
זהות מבנית בין חיזוי והסבר
הסבר למאורע שהתרחש או חיזוי מאורע שיתרחש בעתיד מאופיינים ע"י אותו מבנה (אקספלנאנס המורכב מחוקים כלליים ופסוקים פרטיים ואקספלנאנדום). מאחר והאירוע נגזר באופן דדוקטיבי מהאקספלנאנס אין הבדל מהותי בין אם הוא כבר התרחש ובין אם הוא עתיד להתרחש, המבנה הלוגי הוא זהה.
חוקים אוניברסליים והכללות מקריות
על פניו ההבדל בין חוק אוניברסלי והכללה מקרית היא בכך שהחוק גם מספק סיבה. אך סיבה היא מושג בעייתי.
בין חוק אמפירי ותיאוריה
חוקים אמפיריים נסובים על ישים צפיאים, בעוד שתיאוריות על ישים תיאורטיים – הישים שמאחורי התופעות הצפיאות (שדות מגנטיים, מולקולות, גנים וכו'). את מושאי החוקים האמפיריים אנו מכירים עוד לפני שניסחנו חוק לגביהם, את מושאי התיאוריות אנו יוצרים בכדי להסביר תופעות.
עקרונות גשר
פסוקים המכילים גם מונחים תיאורטיים וגם מונחים תצפיתיים ו"מגשרים" בין התיאוריה (שלא ניתנת לבחינה ישירה) לבין התצפית. עקרונות הגשר הם שמאפשרים לגזור מן התיאוריה מסקנות בחינה.
