פרלמנטים
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
פרלמנט- גוף ייצוגי, רב חברים העוסק בנושאים ציבוריים. בפרלמנט, נפגשים, מתאספים. זה נקרא גם בית מחוקקים.
הפרלמנטים הם לא אלו שבאמת מקבלים את רוב ההחלטות המכריעות והם לא יוזמים את החקיקה ברוב המקרי. הם מסמלים את הייצוג של האזרחים, את ההסכמה של האזרחים לשלטון בשמם. הפרלמנטים החלו באירופה, הוותיק ביותר באיסלנד. הפרלמנט התחיל כייצוג של שדרות מסוימות בציבור שלא היו מיוצגות קודם לכן, מקום מפגש של הבורגנות, בעלי האחוזות, הכמרים. במקור הפרלמנטים לא עסקו בחקיקה אלא רק בעולם החדש שבו הפרלמנטים מלידתם עסקו בחקיקה. הפרלמנט הכי מחוקק הוא הקונגרס האמריקאי.
לרוב מתמקדים בבית התחתון שלרוב הוא יותר חזק מהבית העליון.
סוגי פרלמנטים {לפי מידת השפעה}:
- פרלמנט פעיל (Active)- הפרלמנט קובע מדיניות באופן עצמאי, כמו הקונגרס האמריקאי. הוא פועל באופן עצמאי מזרועות הרשות המבצעת. זה פועל בארה"ב בגלל המשטר הנשיאותי.
- פרלמנט מגיב (Reactive)- הפרלמנט מגיב למדיניות שהממשלה קובעת. הוא משפיע על המדיניות בתגובה הנראית לעין ובצורה של התגובה המשוערת (הנחה שהצעות יאושרו).
- פרלמנט שולי (Marginal)- מאוד זוטרים בקביעת מדיניות (משטר לא-דמוקרטי). יש לפרלמנט חשיבות אך היא שולית.
- פרלמנט מינימאלי (Minimal)- פרלמנט שהוא בעיקרו חותמת גומי ואין לא שום חשיבות מעשית. מאפיין מדינות אוטוריטאריות.
במודל נשיאותי הפרלמנט חזק יותר בשל הפרדת הרשויות.
במודל הפרלמנטארי הפרלמנט אמור להיות יותר חזק ממוסד הנשיאות. הפרלמנט הוא שמקים את הממשלה והוא זה שיכול להפיל אותה. בפועל הרשות המבצעת חזקה יותר משום שעצם קיומה מחייב תמיכה אוטומטית בפרלמנט.
תפקודי הפרלמנט (1. ייצוג, 2. חקיקה. 3. הפלה והקמה של ממשלות. 4. התדיינות. 5. בקרה. 6. תקצוב):
אחת הדרכים שלנו להבין איך עובדים מוסדות, הוא להסתכל על הפונקציות שהן אמורים למלא, ולבחון באיזו צורה הם ממלאים אותה.
1. ייצוג – הפרלמנט מייצג את החברה, אבל אי אפשר להבטיח שהוא ישקף את הרכבה באופן נאמן. הבעיה היא, שאפילו בחירות יחסיות, לא מאפשרות ייצוג מלא של החברה.
- בעיית המנדט האישי – האזרחים בוחרים במפלגה עם חברי כנסת – אף אחד לא יכול להגיד לחברי הכנסת איך להצביע לאחר שהם נבחרו.
שתי תפיסות ראשיות של ייצוג:
א. ייצוג שבו אנו רואים את חבר הפרלמנט כנאמן ((TRUSTEE – תפיסה שמרנית יותר, שמיוחסת לאדמונד בורק, הוגה דעות מסוף המאה ה-18 (אירי שהיה בפרלמנט הבריטי). לדידו, נבחרי הציבור הם נאמני הציבור. לאחר שהם נבחרו, הם רשאים לקבוע מדיניות לפי תפיסתם את האינטרס הציבורי. זה לא מונע דמוקרטיה, משום שהם חוזרים לציבור כל תקופה מסוימת ומבקשים לחדש את האמון שלו.
ב. ייצוג שבו אנו רואים את חבר הפרלמנט כציר (DELEGATE) – על פי גישה זו, חבר הפרלמנט כל הזמן צריך להיות רגיש לדעת הקהל של בוחריו.
ג. ייצוג כנוכחות – (REPRESENTATION AS PRESENTS) – הנציג צריך להיות כמו הבוחרים שלו – לדוגמא – על מנת לקדם את הפמניזם, צריכות להיות נשים בפרלמנט. הערה: בדמוקרטיה, הסמלים לא פחות חשובים.
ד. ייצוג רעיונות (REPRESENTATION AS IDEAS) – הנציג לא צריך להיות כמו הבוחרים שלו ממש, אלא לייצג את הרעיון שלהם.
2. התדיינות (DELIBERATION) – יש חשיבות עצומה להחלפת דעות בין נציגים שונים של הציבור. יש משמעות רבה לדיונים הללו – יש לציין, שככל שהוועדות יותר חזקות ויותר מקיפות, כך הדיונים הם ממצים וטובים יותר.
3. חקיקה – ברוב הפרלמנטים, רוב החוקים (למעלה מ-90%) מקורם הממשלה – הם עוברים בפרלמנט מאחר שהם זקוקים לאישור – אבל מקורם ברשות המבצעת ß אפילו בארה"ב, הנשיא הוא המקור הראשי לחקיקה, ואילו הפרלמנט הוא רק משני.
4. צריכה ממשלתית להוציא כספים – זהו תפקיד ממשלתי, אבל יחסית שולי, שכן מאוד בעייתי לפרלמטרים להיות בקיאים בתקציב – הבעיה היא, שרוב תקציב המדינה הוא מלכתחילה משועבד לכל מיני התחייבויות. יש חשיבות לכך, שהכנסת מאשרת את התקציב והוא עובר דרכה.
בארה"ב – הסמכות הפורמלית למיסוי נמצא בבית המחוקקים, אשר בו נמצאים מומחים.
5. הקמה והפלה של ממשלה – יש עליונות מובנית של הפרלמנט על הרשות המבצעת – הפרלמנט בוחר את הממשלה והממשלה עומדת כל עוד הוא תומך בה. כאשר יש שיטה רובית וישנה שיטה דו-מפלגתית, היכולת של הפרלמנט מוגבלת.
6. פיקוח – הפרלמנט צריך להיות "כלב השמירה על הרשות המבצעת" – לא רק על השרים, אלא על כל הבירוקרטיה. פונקציה זו בישראל יחסית לא באה לידי ביטוי.
נושאים נוספים אודות פרלמנטים
